סוכנות החדשות רויטרס דיווחה אמש (ד') כי מהמחקר שערכה חברת פייזר בשיתוף אוניברסיטת טקסס בארה"ב עלה שההגנה שמספקים הנוגדנים בתרכיב החיסון שפיתחה פחותה בשני-שלישים מול הוריאנט הדרום אפריקאי של הנגיף. "פייזר" הודיעה במקביל כי היא פועלת מול מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, לקבלת אישור לגירסת מעודכנת יותר של תרכיב החיסון שלה בטכנולוגיית ה-mRNA כדי שתהווה מענה גם נגד המוטציה הדרום אפריקאית.
במסגרת המחקר פותח נגיף קורונה מהונדס שהכיל את המוטציה המדוברת והוא נבדק על דגימות דם ממחוסנים. המסקנה הכללית היתה שהחיסון עדיין עמיד מול נגיף הקורונה. פרופ' פיי יונג שי מאוניברסיטת טקסס, חבר בצוות המחקר, אמר: "למרות שעדיין לא ברורה רמת הנוגדנים הדרושה להגנה מפני זן של הנגיף – חיסון 'פייזר' עדיין יכול להדוף את הוריאנט הדרום אפריקאי. החברה תוכל להתאים את תרכיב החיסון עבור כל המוטציות ובמהירות, אם תתבקש לעשות זאת. טכנולוגיית ה-mRNA מאפשרת לבצע שינויים בתרכיב החיסון ולא יידרשו לשם כך שינויים בקווי הייצור אלא רק בשינוי מינון במבנה החומר הגנטי שהם יכללו שיהיה מעט שונה".
ראוי לציין כי על פי נתוני משרד הבריאות, בימים האחרונים חל זינוק בנדבקי הוריאנט הדרום אפריקאי של הנגיף בישראל. רשמית 24 נדבקים בגירסה זאת עלו בבדיקות אקראיות בקהילה. משרד הבריאות מעריך שהגירסה הזאת ממשיכה להתפשט ויש מקרים נוספים שטרם התגלו. שניים ממקרי ההדבקה בוריאנט הדרום-אפריקאי היו מקרי הדבקה חוזרת – אנשים שנדבקו בנגיף "המקורי" בעבר והחלימו. חמישה מהחולים שאומתו קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון.
בדיווח של עידו אפרתי ב"הארץ" נמסר כי לפחות 238 חולי קורונה בישראל נדבקו בגירסה הדרום אפריקאית של הנגיף. המאומתים התגלו בעשרות יישובים, בהם: פתח תקוה, תל אביב, ירושלים, רמת גן, חולון, בת ים, לוד, יבנה, ראשון לציון, רמלה, טייבה ורהט. 24 מהנדבקים אינם חלק משרשרת הדבקה שמקורה ידוע.
הגיע הזמן להתחיל לנהל רישום מדויק הכולל ניתוחים לאורך הזמן לגבי מידת התפשטות הוריאנט. מהו מקדם ההדבקה שלו!?