כולם יודעים שאורח חיים בריא מעלה את תוחלת החיים. אך האם ניתן להוכיח שהוא מקטין את הסיכון לחלות במחלות קשות כמו סרטן השד בקרב נשים בעלות מטען גנטי שונה? מחקר המשתמש בנתוני מעקב לגבי אורח החיים יחד עם ריבוד גנטי, עשוי לעזור בהבנה מלאה של גורמי הסיכון והצורך במניעה.
קבוצת מחקר בריטית פרסמה ב-JAMA עבודת מחקר מקיפה בנושא. העבודה בחנה את הקשר בין הרגלי אורח חיים בריא לבין סיכון לסרטן השד בקבוצות עם נטיות גנטיות שונות לפתח גידולים.
בקבוצה של 2,728 נשים עם סרטן השד הגיל הממוצע היה 60.1 שנים. הגיל הממוצע של 88,498 נשים ששמשו כקבוצת בקרה היה 59.4 שנים. משך המעקב החציוני לקבוצה היה 10 שנים (מקסימום 13 שנים).
נשים עם סרטן השד ביצעו פחות פעילות גופנית
לנשים עם סרטן השד היה מדד מסת גוף (BMI) גבוה יותר, הן ביצעו פחות פעילות גופנית, ערכו שימוש ממושך יותר בטיפול תחליפי הורמונים, שימוש נרחב יותר באמצעי מניעה פומיים וצריכה גבוהה יותר של אלכוהול לעומת הנשים בקבוצת הבקרה.
בסך הכל, 20,657 נשים (23.3%) קיימו אורח חיים בריא. 60,195 נשים (68.0%) קיימו אורח חיים סביר מבחינה בריאותית (בינוני). 7,637 נשים (8.6%) קיימו אורח חיים לא בריא. הקשר בין אורח החיים לבין סרטן השד הראה מובהקות בכל הקבוצות הגנטיות:
- בהשוואה לקבוצת ההתייחסות של נשים עם אורח חיים בריא, נשים עם אורח חיים לא בריא היו בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד בקבוצה הגנטית בסיכון נמוך, קבוצה גנטית ביניים ובקבוצה גנטית בעלת סיכון גבוה.
- אורח חיים סביר מבחינה בריאותית (בינוני) נקשר גם הוא לסיכון גבוה יותר לסרטן השד בקרב הקבוצה הגנטית בעלת הסיכון הנמוך לסרטן ולקבוצה הגנטית בעלת הסיכון הבינוני.
במחקר קבוצתי זה של נתונים על נשים ב-Biobank בבריטניה התוצאות היו ברורות. נראה כי אורח חיים בריא יותר עם יותר פעילות גופנית, משקל בריא, צריכת אלכוהול נמוכה, ללא שימוש באמצעי מניעה דרך הפה ובלי שום טיפול תחליפי הורמונים או טיפול לזמן מוגבל – נמצאו במיתאם להפחתה ברמת הסיכון לסרטן השד, גם בקרב נשים בעלות סיכון גנטי גבוה יותר לסרטן השד.
