תפוצה: לאחרונה החלו לנטוע מטעי פקאן באזור הצפון. כמו כן, הוא ניטע גם כעץ נוי בסביבת בתי מגורים בקיבוצים ומושבים במישור החוף, בעמק יזרעאל ובעמק החולה.
עונת הפריחה בישראל: הפקאן פורח בחודשי אפריל-מאי. עצים אלו הם מגורמי האלרגיה המשמעותיים עד כדי כך שמאלצים חלק מהמתגוררים בקרבת העצים לעזוב את ביתם למספר שבועות מדי שנה בחודשי אפריל ומאי.
מידע כללי: עץ הפקאן מוצאו במרכז ארה"ב וצפון מקסיקו ומשם הועבר, כגידול חקלאי, לארצות רבות.
בעבר היה הפקאן עץ מטעים חשוב בישראל וגידלו אותו על שטחים גדולים במישור החוף בעמק יזרעאל ובעמק החולה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוכנסה לארץ כנימה שפגעה קשות במטעים וחייבה את החקלאים לשימוש בחומרי הדברה יקרים. הדבר פגע בערכו החקלאי של הגידול וכמעט כל המטעים נעקרו.
העץ הבוגר מגיע לגובה שמעל 20 מ'. בחודשי הקיץ הוא מכוסה בעלווה ירוקה בהירה, בסתיו העלים הופכים צהובים ובחורף הוא עומד בשלכת. באביב, יחד עם הלבלוב, מופיעה הפריחה הכוללת פרחים נקביים קטנים, שמהם יתפתחו האגוזים ופרחים זכריים קטנים וירוקים, שהם אלה המפיצים את האבקה הגורמת לתסמיני האלרגיה. הפרחים הזכריים ערוכים על קבוצות של ענפים דקים המשתלשלים מענפי העץ ומיטלטלים ברוח בזמן שהם מפזרים את האבקה. המונח הבוטני לענפים כאלה הנושאים פרחים זכריים הוא "עגילים" (catkins). צורת פריחה זאת ישנה גם באלונים, שגם הם מפיצים כמויות גדולות של אבקה באוויר וגם האבקה שלהם גורמת לתסמיני אלרגיה.
