כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלת ממחלת כבד שומני על רקע של פגיעה מטבולית (MASLD). המחלה כוללת הצטברות של שומן ברקמת הכבד, ובמיוחד טריגליצרידים וכולסטרול. במקרים קשים המחלה מתקדמת לשחמת כבד ואף עלולה להצריך השתלה של כבד חדש. שנים רבות זו נחשבה למחלה חשוכת מרפא, אולם לאחרונה התפתחויות מפתיעות עשויות לשנות את עתידם של החולים.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Metabolism: Clinical and Experimental, קבוצת חוקרים מציגה את מחקרם פורץ הדרך שכלל שיתוף פעולה בין מספר אוניברסיטאות מדרום קוריאה. החוקרים תכננו לבחון לעומק את הקשר בין המחלה לביטוי גנים, וכיצד טיפול תרופתי עשוי להשפיע על דפוסי הביטוי הללו. תחילה, הצליחו החוקרים לזהות עליה בביטוי של גן מסוים בבעלי חיים שסבלו מכבד שומני. אותו הגן נמצא כקשור להצטברות שומנים, דלקת ותהליכי הצטלקות ברקמת הכבד.
בשלב הבא סקרו החוקרים 150 תרופות המאושרות על ידי ה-FDA ובחנו אילו מהן משפיעות על הביטוי של אותו גן. הם מצאו שוויטמין B3 הידוע גם בשם "ניאצין" מדכא את הגן שפעיל ביתר בחולים. בנוסף, הם גילו שוויטמין B3 מעודד שפעול של גן אחר שקרוי SIRT1 אשר מעורב בעלייה בחילוף השומנים בכבד. שפעולו של SIRT1 כתוצאה של טיפול בוויטמין B3 הובילה לנרמול של רמות השומנים השונים בכבד.
החוקרים מסבירים: "מחקר זה מזהה במדויק את המקור הגנטי של מחלת הכבד השומני המטבולי (MASLD) ומדגים את הפוטנציאל הגלום בשימוש בוויטמין B3 אשר מאושר על ידי ה-FAD לטיפול בהיפרליפידמיה, וכעת עשוי לסייע גם לחולים הסובלים מכבד שומני".
