צוות מחקרי ממכון המחקר של אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון שיתף פעולה עם המכון למחקר רפואי בניו זילנד ומכון פיטר דוהרטי לזיהומים וחיסוניות באוסטרליה, ופיתח חיסון מבוסס mRNA שיכול למקד ולעורר ביעילות תגובה של תאי חיסון נגד טפיל הפלסמודיום הגורם למלריה במודלים פרה-קליניים.
פרופ' גאווין פיינטר ממכון המחקר פרייר מספר כי מדובר בגילוי ייחודי, שכן הצוות מינף שנים של מחקר קודם של פרופסור ביל הית' מאוניברסיטת מלבורן ממכון דוהרטי ופרופסור איאן הרמנס ממכון מלאגן: "הודות לסינרגיה זו, הצלחנו לתכנן ולאמת דוגמה של חיסון mRNA הפועל על ידי יצירת תאי זיכרון מקומיים בכבד במודל מלריה", אומר פרופ' פיינטר. "זה מדגים את הפוטנציאל העצום של טכנולוגיית RNA בפתרון כמה מבעיות הבריאות הגדולות בעולם, ואת ההתקדמות של תחום פיתוח חיסוני mRNA כאן בניו זילנד ובאוסטרליה".
המחקר המשותף שחקר חיסון חדש למלריה התמקד במקור בחיסונים מבוססי פפטידים (חלבונים). עם זאת, בשנת 2018, הצוות שינה את גישתו והחל לחקור חיסונים מבוססי RNA – החלטה שעד כה נראה כי השתלמה עם ההצלחה האחרונה של טכנולוגיית RNA בפיתוח חיסונים.
"בעוד שהחיסונים מבוססי הפפטידים נגד מלריה מכילים רק מקטעי חלבון קטנים של חלבון מלריה, חיסוני mRNA מקודדים חלבון מלריה שלם", אומרת ד"ר לורן הולץ מאוניברסיטת מלבורן, קצינת מחקר במכון דוהרטי ואחת ממחברות המאמר.
