חוקרים במרכז הסרטן פרד האצ׳ינסון בארצות הברית דיווחו על התקדמות משמעותית במאבק בנגיף אפשטיין-בר (EBV), נגיף שנמצא אצל כ-95% מאוכלוסיית העולם. הנגיף קושר במחקרים לסוגי סרטן שונים, למחלות ניווניות של המוח ולמצבים בריאותיים כרוניים שונים, ועד היום אין נגדו חיסון או טיפול ייעודי.
הצוות, בהובלת ד״ר אנדרו מק׳גוויר ביחידה לחיסונים ומחלות זיהומיות, השתמש בעכברים מהונדסים גנטית המסוגלים לייצר נוגדנים אנושיים. כך פותחו נוגדנים חד-שבטיים שנועדו למנוע מהנגיף להיקשר לתאי המערכת החיסונית ולחדור אליהם. המחקר, שפורסם בכתב העת Cell Reports Medicine, הראה שנוגדן אחד הצליח לחסום את ההדבקה לחלוטין במודל עכברי בעל מערכת חיסון דמוית-אנושית שנחשפה לנגיף.
לדברי מק׳גוויר, איתור נוגדנים אנושיים החוסמים את הנגיף הוא משימה מורכבת במיוחד, מאחר ש-EBV מצליח להיקשר כמעט לכל תאי B שלנו, יותר מנגיפים אחרים. אתגר נוסף הוא למצוא נוגדנים שלא יעוררו תגובה חיסונית כנגד הטיפול עצמו, בעיה נפוצה כשהנוגדנים אינם ממקור אנושי.
החוקרים התמקדו בשני חלבונים נגיפיים מרכזיים: gp350, האחראי על היצמדות הנגיף לתאים, ו-gp42, המאפשר את החדירה אליהם. בסך הכול זוהו שני נוגדנים נגד gp350 ושמונה נגד gp42. בשלב המבחן הסופי נוגדן אחד שכוון ל-gp42 מנע הדבקה באופן מלא, ואילו נוגדן נגד gp350 סיפק הגנה חלקית.
לממצאים יש משמעות רבה במיוחד עבור מושתלי איברים. בארצות הברית עוברים מדי שנה יותר מ-128,000 איש השתלת איבר מוצק או מח עצם, ונדרשים לטיפול מדכא חיסון שעלול לאפשר את התעוררות EBV מחדש או את התפשטותו ללא בקרה. אצל חלקם מתפתחת הפרעה במערכת החיסון לאחר השתלה, סיבוך חמור שעלול להיות קטלני.
ד״ר רייצ׳ל בנדר איגנסיו ציינה כי מניעת התפרצות הנגיף בדם עשויה להפחית את שכיחות ההפרעה הזו, להקטין את הצורך להפחית את הדיכוי החיסוני ולסייע בשמירה על תפקוד השתל. הצוות מדמיין מתן עירוי של הנוגדנים כצעד מונע באוכלוסיות בסיכון גבוה. הצעדים הבאים המתוכננים: בדיקות בטיחות במתנדבים בריאים, ולאחריהן ניסויים קליניים בחולים שעוברים השתלה.
