מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אילינוי שבדק צריכת אלכוהול במכרסמים, הראה כי גם כמויות קטנות של אלכוהול עלולות לעורר שינויים אפיגנומיים וטרנסקריפטומים באזור מוחי החיוני להתפתחות התמכרות. יתרה מכך, החוקרים העידו כי המסלולים המעורבים בהכנת המוח להתמכרות, הם אותם המסלולים הפעילים בזמן תחושת האופוריה וה"היי" המתרחשת בזמן השתייה. המחקר פורסם ב-12 בספטמבר בכתב העת Molecular Psychiatry.
"תגלית זו מצביעה על כך שבזמן שהמוח חווה את שיכוך החרדה והעליה במצב הרוח שנגרמות כתוצאה מהשתייה, הוא גם עובר שינויים המכווינים להפרעת התמכרות לאלכוהול" מתאר סובהאש פאנדי, פרופסור לפסיכיאטריה ומנהל המרכז לחקר אלכוהול בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אילינוי.
במהלך הניסויים, החוקרים חשפו את המכרסמים לריכוזים נמוכים של אלכוהול וצפו בהתנהגותם בעת שהייה במבוך. לאחר מכן החוקרים אספו דגימות מרקמת המוח של המכרסמים וניתחו אותן.
החוקרים גילו שגם מינון נמוך של אלכוהול הגביר ביטוי של גן בשם "Hif3a", הקשור בהפחתת רמות החרדה. הניסויים הראו כי הגן Hif3a ארוז בצורה רופפת יחסית, כך שהוא נגיש לשינויים. משמעות הדבר היא שגם צריכה מועטה של אלכוהול, שלעיתים אנו מכנים "שתיה חברתית" משנה את ביטוי הגנים במוח, ויוצרת מסלול המוביל להתמכרות.
חשוב לציין כי למרות שהמחקר לא קבע מהו סף החשיפה לאלכוהול שהוביל להתמכרות, הוא מוכיח כי שתיה חברתית אינה חסרת סיכונים.
לדברי פנדי, "הפרעת ההתמכרות לאלכוהול היא מורכבת ומאתגרת. התלות שמתפתחת לא תמיד נובעות מהרגלים ארוכי טווח, אלא כתוצאה משינויים אפיגנטיים מהירים במוח. המידע שלמדנו ממחקר זה מסייע להבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים במוח, ועשוי לעזור לבסס טיפולים ותרופות להפרעה זו בעתיד".
