נשים שלא עברו ניתוח שיחזור לאחר כריתת שד היו בדרך כלל מרוצות מהחלטתן, כך עולה מסקר שנערך בקרב 931 מטופלות בקליפורניה ופורסם ב- Annals of Surgical Oncology. תוצאות הסקר הניבו רמת שביעות רצון ממוצעת של 3.72 בסולם של 5 נקודות. המנבא החזק ביותר לשביעות רצון נמוכה נתפס כחוסר תמיכה של מנתח להחלטה "ללכת על שטוח".
לפי החוקרים, לפחות 20% מהמטופלות חשבו שהמנתח שלהם לא תומך בהחלטתם לוותר על שחזור, ורמה גבוהה של התנגדות להחלטתן היתה קשורה מאוד לאי שביעות רצון מהתוצאה. החוקרים המליצו על מחקר נוסף ועל שימוש בכלים נוספים לייעוץ ותמיכה אופטימליים לנשים שאינן מעוניינות בניתוחי שחזור שד אחרי כריתה. תוצאות המחקר מנוגדות למחקרים קודמים שהראו כי איכות החיים של נשים שבחרו שלא לעבור שחזור שד היתה ירודה בהשוואה לנשים שעברו שחזור שד.
לניתוחים משמרי חזה (הוצאת הגידול בלבד) יש תוצאות דומות לכריתת שד, אך בשנים האחרונות יותר נשים בארה"ב מעדיפות כריתת שד מלאה, אפילו נשים המועמדות לניתוח משמר חזה. ככל שיותר נשים בוחרות בכריתת שד, שאלת שחזור שד מיידי עולה לעיתים קרובות יותר.
בנוסף, בשל מחקרים קודמים שהראו שניתוחי שיחזור שד אינם מוצעים לאוכלוסיות חלשות, חקיקה פדרלית מבטיחה שכל המטופלות בארה"ב מקבלות מידע על ניתוחי שחזור שד וגישה לניתוחים כאלה.
אך למרות המידע על ניתוחי שחזור שד וגישה אליהם, מספר הולך וגדל של נשים בוחרות לבצע כריתת שד בלבד, ונוצרו קבוצות תמיכה וקהילות מקוונות כדי להגביר את המודעות לאפשרות זו. במסגרת קהילות אלה, עלו דיווחים על כירורגים שמייעצים נגד כריתת שד בלבד, שאינם מציעים את האפשרות הזו למטופלת, או משאירים עודפי רקמות לאחר כריתת השד, בניגוד לרצונה של המטופלת, כדי לאפשר שחזור בעתיד.
החוקרים ביקשו מנשים פעילות בקבוצות תמיכה כאלה לענות על הסקר במטרה ללמוד על שביעות רצונן מההליך, ללמוד על גורמים המניעים נשים לבחור בכריתת שד, ולהעריך את ההשפעה של כירורגים שאינם תומכים בהליך.
הסקר פורסם בפייסבוק, בטוויטר ובבלוג אישי במהלך שבעה ימים בשנת 2019 וחברות בקהילות קבוצות תמיכה מקוונות בסרטן השד עודדו להשתתף בסקר ולשתף אותו. החוקרים השתמשו בסולם חמש נקודות של Likert כדי להעריך את הסכמתן של משתתפות הסקר או חוסר הסכמה עם הצהרות בדבר שביעות רצון מתוצאות כירורגיות, מראה, דימוי גוף, ומידת התמיכה של הכירורג בהחלטתן. הן נשאלו גם על הסיבות שוויתרו על שחזור שד.
גילן הממוצע של הנשים שהשתתפו בסקר היה 49, 78% היו נשואות או בקשר יציב, ו -79% התגוררו בארצות הברית.
73.7% מהנישאלות אמרו כי כריתת שד ללא שחזור הייתה הבחירה הראשונה שלהם לטיפול. הסיבות השכיחות ביותר לבחירת כריתת שד בלבד היו רצון להתאוששות מהירה יותר והימנעות משתל זר.
14.9% מהנשאלות עברו שחזור של תלולית השד שהוסרה לאחר מכן, לרוב (69% מהמקרים) בגלל בעיות בשתל. המשתתפות הנותרות ם הנותרים העדיפו ניתוח משמר שד או כריתת שד עם צורה כלשהי של שחזור, אך לא התאימו להליך כזה, או שההליכים נכשלו.
ציון שביעות הרצון הממוצע היה 3.72 והצביע על כך שרוב החולות היו מרוצות מתוצאות הניתוח. התפיסה שהמנתח אינו תומך בהחלטה לוותר על שחזור שד הייתה המנבא החזק ביותר לחוסר שביעות רצון מההליך. 20.7% מהמטופלות סברו שהמנתחים שלהן לא תומכים או מכבדים את החלטתן "ללכת על שטוח". מנבאים נוספים לחוסר שביעות רצון היו עודף משקל (BMI>30), וכריתה של שני השדיים.
שביעות רצון גבוהה הייתה קשורה בקבלת מידע מספק על האפשרויות הכירורגיות העומדות בפניהן, וטיפול על ידי מומחה לניתוחי שד.
המחקר ציין שלמטופלות יש שלוש אפשרויות טיפול לאחר כריתת שד – שחזור מרקמה עצמית, שחזור עם שתלים, או הימנעות מטיפול שחזור. החולות יכולות לבחור איזה הליך יתאים למטרות שלהן, אך זו בחירה שקשה לעשות, ותמיכתו של המנתח היא חלק חשוב מתהליך הבחירה.
