מחקר חדש בראשות חוקרי אוניברסיטת קולג׳ לונדון, שמומן על ידי קרן הלב הבריטית ופורסם בכתב העת Circulation, פותח את האפשרות לטפל בשלבים המוקדמים ביותר של קרדיומיופתיה היפרטרופית. היכולת לזהות קרדיומיופתיה היפרטרופית מוקדם מאי פעם תסייע גם לניסויים החוקרים טיפולים גנטיים וטיפולים תרופתיים שמטרתם לעצור את התפתחות המחלה אצל אלה הנמצאים בסיכון.
קרדיומיופתיה היפרטרופית הוא מצב תורשתי המשפיע על 1 מתוך 500 אנשים בבריטניה. מצב זה גורם לשריר הלב להיות עבה מהרגיל, מה שמשפיע על יכולתו של הלב יכול לשאוב דם לתוכו. זהו גורם מוביל לאי ספיקת לב ודום לב פתאומי.
חוקרים מאוניברסיטת קולג׳ לונדון, מרכז הלב בארטס ואוניברסיטת לידס חקרו שלוש קבוצות: אנשים בריאים, אנשים שכבר סובלים מקרדיומיופתיה היפרטרופית, ואנשים עם מוטציה גנטית הגורמת לקרדיומיופתיה היפרטרופית אך ללא סימני מחלה גלויים (ללא עיבוי שריר הלב).
כדי לעשות זאת, הם השתמשו בשתי טכניקות חדשניות להדמיית הלב: הדמיית דיפוזיה של הלב (cDTI), סוג של הדמיית MRI המראה כיצד תאי שריר לב מאורגנים ומסודרים יחד (המיקרו-מבנה של הלב), ו-MRI לב המדגים פרפוזיה, המזהה בעיות בכלי הדם הקטנים המספקים דם לשריר הלב (מחלות כלי דם).
הסריקות הראו כי לאנשים עם סימנים גלויים של קרדיומיופתיה היפרטרופית יש ארגון לא תקין של תאי שריר הלב, ושיעור וחומרה גבוהים של מחלות כלי דם בהשוואה למתנדבים בריאים.
