המחקר הבא הוא מעקב היסטורי מבוסס אוכלוסיה אחר נשים בנות 15 ומעלה שחוו לידות חיות ושקטות במחוז אונטריו שבקנדה, בין אפריל 2012 לדצמבר 2017. במחקר נמדדה החשיפה לקנאביס על פי דיווח עצמי במהלך ביקורי שגרה בהריון.
התוצא העיקרי שנמדד היה לידה מוקדמת לפני שבוע 37, בחלוקה ללידה מוקדמת סמוך למועד (שבוע 34 עד שבוע 36+6), שבוע 32 עד 33+6, שבוע 28 עד שבוע 31+7 ולידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 28). עשרה תוצאים משניים שנמדדו כללו גודל קטן לגיל הריון, היפרדות שליה, אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים ומדד אפגר 5 דקות לאחר הלידה.
החוקרים השתמשו בשיטות התאמה בשביל להעריך את הבדל הסיכונים ואת הסיכון היחסי של התוצאים הקשורים לחשיפה לקנאביס ועל מנת לשלוט בערפלנים.
אוכלוסיית המחקר כללה 661,617 נשים ו-51% מהיילודים היו בנים. אמהות היו בנות 30.4 שנים בממוצע ו-9,427 (1.4%) דיווחו שהשתמשו בקנאביס במהלך ההריון.
התגלה שוני בין המאפיינים המיילדותיים והדמוגרפיים של נשים שהשתמשו בקנאביס בהשוואה לנשים שלא השתמשו בסם. החוקרים ביצעו התאמה בין המטופלות בשביל לטפל בחוסר איזון זה ועל ידי כך ייצרו עוקבה של 5,639 משתמשות ו-92,873 נשים שלא השתמשו בסם זה.
שיעור הלידות לפני שבוע 37 עמד על 6.1% בקרב נשים שלא השתמשו בקנאביס, לעומת 12.0% בנשים שדיווחו על שימוש. שימוש בקנאביס היה קשור בהבדל סיכונים של 2.98% וסיכון יחסי של 1.41 ללידה מוקדמת.
בהשוואה לחוסר שימוש, השימוש בקנאביס היה קשור באופן משמעותי ליילודים הקטנים לגיל ההריון (6.1% לעומת 4.0% מהיילודים מתחת לאחוזון שלוש), היפרדות שלייה (1.6% לעומת 0.9), מעבר ליחידה לטיפול נמרץ יילודים (19.3% לעומת 13.8%) ומדד אפגר בציון הנמוך מ-4, חמש דקות לאחר הלידה (1.1% לעומת 0.9%).
