חוקרים השתילו מערך מיקרואלקטרודות בגודל של מטבע במוחה של אישה עיוורת. השתל עוקף את עצב הראייה ומספק גירוי ישירות למוח לאזור שאחראי על הראייה. המכשיר נמצא בשלבים מוקדמים של פיתוח קליני, וזהו הניסוי הראשון בבן אדם. המחקר נערך על ידי חוקרים מספרד, הולנד וארה"ב, ותוצאותיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Clinical Investigation.
אין עדיין תרופה לעיוורון, וחוקרים מנסים לפתח שתל שיאפשר לעיוורים עצמאות רבה יותר. השתל מתבסס על פיתוחים קיימים כמו שתל שבלולי (קוכליארי) שמאפשר לכבדי שמיעה וחרשים לשמוע, ושתל גירוי מוחי עמוק שמסייע לאנשים עם תסמינים מוטוריים שלא מגיבים לתרופות כמו חולי פרקינסון ואפילפסיה.
פוספינים
אנשים עיוורים חווים תופעה הנקראת פוספינים ספונטניים. פוספינים הם מה שעיוורים "רואים" כאשר הבזקי אור אקראיים מופיעים מבלי שאור נכנס לעין. גם אנשים שאינם עיוורים חווים את התופעה הזו, למשל, כאשר משפשפים חזק את העיניים ורואים צורות בעיניים עצומות. תרופות מסוימות, קרינה מייננת וגירוי חשמלי ומגנטי יכולים גם לעורר פוספינים. למרות שפוספינים ספונטניים אינם מספקים ראייה תפקודית כלשהי, אך הם ממלאים תפקיד חשוב בשתל החדש.
החוקרים השתילו מערך אלקטרודות שמכיל 96 מיקרו-אלקטרודות ישירות לקליפת הראייה במוחה של האישה. קליפת הראייה היא האזור במוח האחראי על עיבוד מידע חזותי. המחקר נערך במשך 6 חודשים וכלל משתתפת יחידה, אישה בת 57 שהתעוורה 16 שנים לפני תחילת המחקר.
לאחר שהמדענים השתילו את המכשיר, והאישה התאוששה מהניתוח, החוקרים היו צריכים לעבוד עם המשתתפת כדי לוודא שהיא מבחינה בין פוספינים ספונטניים לפוספינים שהצוות שידר לה כחלק מפעולת השתל. לאחר שהם קבעו שהמשתתפת הצליחה לזהות את הפוספינים המשודרים בדיוק של 95%, החוקרים החלו להציג בפניה אתגרים חזותיים ממשיים. האימונים התקיימו 5 ימים בשבוע, פעם או פעמיים ביום, ועד 4 שעות בכל מפגש, על פני חצי שנה.
החוקרים הכינו לאישה משקפיים מיוחדים מסונכרנים עם השתל כדי לעקוב אחרי תנועות העיניים שלה. במהלך האימונים, האישה צליחה לזהות פוספינים משודרים, והיה לה קל יותר לזהות כתמי האור כאשר שודרו בו זמנית מיותר משתי אלקטרודות. רווח בין האלקטרודות המשדרות גם שיפר את זיהוי האותיות והצורות.
בסוף המחקר, כאשר הצוות שידר בו-זמנית גירוי של עד 16 אלקטרודות בדפוסים שונים, האישה הצליחה לזהות כמה אותיות ואף להבחין בין אותיות רישיות לאותיות קטנות. הכוונה היא שהשתל יהיה מחובר למצלמה שמשדרת לשתל את האובייקטים הנצפים, והשתל יתרגם את המידע החזותי לפוספינים שמשודרים לקליפת הראייה במוח.
השתל לא מחזיר ראייה מלאה, ומטרתו לספק מידה של ראייה פונקציונלית, לזהות בני אדם, מכשולים, מכוניות, או שלטים גדולים. יש עוד מכשולים רבים שהמפתחים צריכים להתגבר עליהם, למשל, התמודדות עם אובייקטים חזותיים בתזוזה, ווידוא שהשתל אינו פוגע בתפקודי מוח אחרים.
