בעת האחרונה עולה מידע על כך שהתוצאים ארוכי הטווח ורמת האלימות של סרטן תריס מדולרי (Medullary Thyroid Carcinoma) אינם ידועים במטופלים עם MEN2 – Multiple Endocrine Neoplasia 2.
מטרת המחקר היתה לאפיין את התוצאים ארוכי הטווח במטופלים עם MEN2 ולהשוות את רמת האלימות של סרטן תריס מדולרי בשלוש קבוצות מוגדרות מראש על פי המוטציה בגן RET – סיכון בינוני, סיכון גבוה וסיכון הכי גבוה.
המחקר התבצע כמחקר עוקבה היסטורי על 263 מטופלים עם MEN2 שעברו ניתוח בין 1979-2017 במרכז שלישוני בגרמניה. במחקר התבצעה השוואה בין המאפייני הדמוגרפיים, הביוכימיים והגנטיים לבין התוצאים. התוצא העיקרי שנמדד היה הישרדות ותוצאים בשלוש קבוצות הסיכון.
ניתוח בתריס בוצע בגיל ממוצע של 18.8 ± 35.5 שנים (קבוצת סיכון בינוני), 15.7 ± 23.0 (סיכון גבוה) ו-9.3 + 14.9 שנים (הכי גבוה) (p<0.05). תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 9.8 ± 12.9 שנים. הגיל ודרגת הגידול היו שונות בין שלוש קבוצות הסיכון (p<0.0001).
ניתוח רב משתני של הישרדות למחלה זו הראה שעלייה בגיל (יחס סיכונים 1.06, רווח בר-סמך 95%: 1.02-1.09) דרגת גידול 3 או 4 בעת האבחנה (7.39, 2.39-22.8) ודרגת סיכון הכי גבוה (14.4, 3.32-62.6) היו קשורות באופן משמעותי לשרידות פחות טובה. הימצאות בקבוצת סיכון גבוה לא היתה קשורה בהישרדות פחותה (p=0.175). התוצאים וההישרדות לא היו שונים בין מטופלים בסיכון בינוני לבין מטופלים בסיכון גבוה (p=0.179 ו-p=0.893, בהתאמה) אבל היו גרועים באופן משמעותי בקבוצת הסיכון הכי גבוה (p<0.0008 ו-p<0.0001, בהתאמה).
לסיכום, מטופלים עם תסמונת MEN2 וסרטן תריס מדולרי התאפיינו בגיל שונה של הופעת המחלה כתלות בקבוצת הסיכון אליה השתייכו (נקבע על פי מוטציה). השרידות והתוצאים היו דומים בין מטופלים בקבוצות הסיכון הבינוני והגבוה, אבל גרועים יותר במטופלים בקבוצת הסיכון הכי גבוה.
מקור:
