חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין (AATD) הוא פגם גנטי אוטוזומלי רצסיבי נדיר, אשר מאופיין בפגיעה מלאה או חלקית בפעילות של האנזים אנטיטריפסין אלפא 1. האנזים מונע הרס של רקמות תאים כך שהפגיעה בו מובילה להרס רקמת הבסיס בכליה והרס נאדיות הריאה. דו"ח מקרה שפורסם לאחרונה מדגיש קשר אפשרי בין נוכחות של חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין לבין רגישות לזיהומים פולשניים משולבים.
המקרה הוא של בן 50, עם חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין ידוע, אשר התייצג בתחילה עם בחילות, הקאות וכאבי ראש המשניים לרומבואנצפליטיס על רקע זיהום בליסטריה מונוציטוגנס. בהמשך הוא פיתח אי ספיקת נשימה עקב אספרגילוזיס ריאתי פולשני.
במהלך עבודת האבחון של מטופל זה לא הצליחו הרופאים למצוא ראיות מעבדתיות לליקוי בחיסון או ממאירות. המהלך הרציף והחריף של שני זיהומים פולשניים נדיר ביותר אצל אנשים בריאים, מה שגרם לרופאים המטפלים להעלות את ההשערה שחוסר באלפא 1 אנטיטריפסין בסיסי היווה טריגר אפשרי לזיהומים.
תצפיות קליניות עקיפות בספרות אכן תומכות באטיולוגיה מסוג זה ובנוסף, שני מסלולים פתופיזיולוגיים אפשריים עשויים להסביר את הרגישות הגבוהה יותר לזיהומים בחולי חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין.
ראשית, מקרופאגים אלבאולריים אינם מתפקדים היטב בקרב חולי חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין, מה שמוביל לפינוי אפופטוטי נמוך יותר של חיידקים ופתוגנים אחרים (לרוב תוך תאיים).
שנית, ניתן לראות שחרור נמוך יותר ותפקוד ירוד של TNFα כאשר רמות אלפא 1 אנטיטריפסין נמוכות. מצב זה סולל את הדרך להידבקות חוזרת בזיהומים – מנגנון הדומה למנגנון שמתרחש בחולים שטופלו בנוגדי TNFα.
מקרה זה הוא הראשון שמדווח על זיהומים קשים או פולשניים הקשורים לחוסר באלפא 1 אנטיטריפסין בבני אדם.
