ככל שאנו מתבגרים, אנו רואים לעיתים קרובות יותר שינויים בדפוסי השינה שלנו, כמו קושי להירדם, וירידה בכמות ואיכות השינה. על פי מחקר שבוצע על ידי מדענים בריטים וסינים מאוניברסיטה קיימברידג׳ ופודן, לשינה יש תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין ובשמירה על בריאות הנפש. המחקר הראה שבמהלך השינה מתבצעים במוחנו תהליכים אשר מגינים על סביבת המוח, על ידי מניעת הצטברות חלבונים ומשקעים אשר כונו במחקר ״פסולת״. המחקר פורסם ב-28 לאפריל בכתב העת Nature Aging.
לצורך המחקר, החוקרים בחנו נתונים של כמעט 500,000 מבוגרים בגילאי 38-73 שנים מבנק הנתונים הבריטי. המשתתפים נשאלו על דפוסי השינה שלהם, הבריאות הנפשית והרווחה שלהם, ולקחו חלק בסדרה של מבחנים קוגניטיביים. הדמיה מוחית ונתונים גנטיים היו זמינים עבור כמעט 40,000 ממשתתפי המחקר. ניתוח הנתונים הדגים כי משך שינה לא מספק, וגם משך שינה מוגזם, היו קשורים לפגיעה בביצועים קוגניטיביים, כגון מהירות עיבוד, קשב חזותי, תהליכי זיכרון וכישורי פתרון בעיות. משך שינה של 7 שעות היה האופטימלי לביצועים קוגנטייבים אלו, ובנוסף הראה גם יתרון בשמירה על בריאות נפשית טובה. אנשים שדיווחו על משך שינה ארוך או קצר יותר, חוו תסמינים של חרדה ודכאון בשכיחות גבוהה יותר.
החוקרים טוענים שאחת הסיבות האפשריות לקשר בין שינה לא מספקת לירידה קוגניטיבית עשויה להיות עקב הפרעה לגלים האיטיים בשינה. במהלך השינה נוצרים במוחנו גלים חשמליים באופן מחזורי המחולקים לשלבים, כאשר בכל שלב ניתן למצוא גלים בתדירות ובעוצמה שונה. בשלבים בהם השינה מוגדרת כשינה ״עמוקה״ ניתן למצוא את אותם גלים איטיים. הוכח כי הפרעה לשינה מסוג זה היא בעלת קשר הדוק לגיבוש זיכרון, וכן להצטברות וקיפול שגוי של חלבון בשם עמילואיד – כאשר חלבון זה מקופל במוחנו בצורה לא נכונה הוא עלול לגרום למשקעים במוח אשר באים בקורלציה עם צורות מסוימות של דמנציה. מעבר לכך, דפוסי שינה לא תקינים הראו קשר בין מצבי דלקת מוגברים והבדלים במבנים של אזורי מוח המעורבים בעיבוד קוגניטיבי וזיכרון.
פרופסור ג'יאנפנג פנג מאוניברסיטת פודן בסין אמר כי "למרות שאיננו יכולים לומר באופן חד משמעי כי מעט מדי או יותר מדי שינה גורמים לבעיות קוגניטיביות, נראה שהמחקר שלנו המתבונן באנשים על פני פרק זמן ארוך יותר תומך ברעיון הזה. הסיבות להפרעות בשינה אצל אנשים מבוגרים מגוונות, וכנראה מושפעות משילוב של מבנה גנטי ומבנה המוח". החוקרים אומרים שהממצאים מצביעים על כך שמשך שינה לא מספיק או מוגזם עשוי להיות גורם סיכון לירידה קוגניטיבית בהזדקנות. זה נתמך על ידי מחקרים קודמים שדיווחו על קשר בין משך השינה לבין הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר ודמנציה, שבה ירידה קוגניטיבית היא תסמין היכר.
