בשנת 2016 דיווחו עובדי שגרירויות ארה"ב וקנדה בהוואנה, קובה, על תסמינים שכללו סחרחורת, כאבי ראש, עייפות, בחילה ובעיות בזיכרון. אצל כמה מהם התסמינים היו חמורים ואילצו אותם לעזוב את עבודתם. בהמשך הגיעו דיווחים דומים מדיפלומטים ברחבי העולם (סין, רוסיה, פולין, גאורגיה, טאיוואן, סרביה, קולומביה ואף מאנשי ממשל בוושינגטון). לתסמונת ניתן אז השם תסמונת הוואנה.
על פי מאמר שהתפרסם לאחרונה ב-The Wall Street Journal עד היום נספרו מעל 100 מקרים של עובדים שסובלים מהתסמינים המייצגים את תסמונת הוואנה. לתסמונת יש מספר של רב סימנים ותסמינים שמופיעים בעוצמות משתנות ובשילובים שונים. התסמינים החריפים אינם חד משמעיים, אנשים מסוימים מדווחים על תחושות של לחץ בראש, צלצולים או זמזומים באוזניים ועל תחושות של בלבול ו/או חוסר התמצאות. אחרים מדווחים על רכיב אקוסטי, כגון צליל ציוץ, פינג או זמזום. הסימפטומים כוללים ירידה מתמשכת בקשב ובעיות זיכרון והסימנים הקליניים כוללים ורטיגו, בחילות, הפרעה בשינה ובעיות בתיאום מוטורי.
הסימנים הקליניים מעידים על שינויים בתפקוד מנגנוני האוזן הפנימית האחראים על התמצאות במרחב, שיווי משקל, תנועה וקואורדינציה. תסמינים אחרים הם ליקויים נוירופסיכולוגיים בלמידה, זיכרון, ריכוז והתמודדות עם עומס קוגניטיבי – ריבוי משימות קוגניטיבי. רוב הנפגעים מהתסמונת הציגו ליקויים ארוכי טווח שנראים בבדיקות הדמיה וממשיכים להקשות על חייהם מדי יום.
מה גורם לתסמונת?
בחקירה ראשונית עלה שהתסמונת נגרמה כתוצאה מחשיפה לאנרגיה שמקורה במכשיר קולי, בטווח האקוסטי או העל-קולי. אנרגיה על-קולית מסוגלת לגרום לנזק לרקמות, ברקות ובחללים עם נוזלים בראש, בעיקר באוזן הפנימית, והדבר יכול לשבש את זרימת הדם למוח בבסיס הגולגולת. נזק כזה עלול לשבש את הרקמה המקומית הן מבחינה תפקודית והן מבחינה מבנית.
מאז שנת 2017, המידע על מקרים נוספים חיזק את ההשערות שהאחראי לנזק הוא מכשיר אחר, שמייצר גלי מיקרוגל עם פולסים מהירים והספק נמוך. טכנולוגיית המיקרוגל התקדמה באופן משמעותי במהלך 20 השנים האחרונות, כך שהיכולת לשדר בפולסים מהירים אנרגיית מיקרוגל על פני מרחק גדול יחסית היא כעת אפשרית וניתנת לביצוע. גלי מיקרוגל קצרים עם אנרגיה נמוכה עלולים לשבש את המאפיינים התקשורתיים והאינטגרטיביים של רשת העצבית במוח. יש גם מידע המצביע על האפשרות שנעשה שימוש בלייזר, שיכול לשמש כמנגנון מיקוד ולאפשר דיוק רב יותר באספקת צורות אחרות של אנרגיה מכוונת.
אנרגיה מכוונת כנשק
ה"ניו יורקר" דיווח במאי כי תיאוריית עבודה של חוקרים היא כי סוכנות ביון זרה – אולי שירות הביון הצבאי GRU הרוסי – מכוונת מכשירי מיקרוגל לעבר גורמים אמריקאיים במטרה לאסוף נתונים מהמחשבים ומהטלפונים הסלולריים שלהם. ישנה אפשרות שהתסמונת היא עין תופעת לוואי של טכנולוגיית מעקב מתוחכמת ממדינה אחרת. עם זאת, סביר יותר שמדובר בפעילות מעקב ושיבוש, או פעילות שיבוש שעושה שימוש באנרגיה מכוונת.
טכנולוגיות של אנרגיה מכוונת מנוצלות באופן תעשייתי להערכת התקינות והפגיעות של חומרים אנאורגניים ואורגניים. רבות מתכניות מחקר ופיתוח אלו הן מסחריות, ולכן הן מוגנות במידה מסוימת על ידי חוקי קניין רוחני המגבילים את היקף הגילוי הנדרש ו/או מעקב וישנה אפשרות שמכשירים המשמשים כיום למטרות אחרות יכולים לעבור שינוי על ידי גורמי טרור.
השימוש בביוטכנולוגיה כנשק מהווה סכנה חמורה. המטרות הראשונות של נשק זה היו אנשים שכשירותם והתפקידים המקצועיים שלהם היו חשובים מספיק כדי ששיבוש ביכולותיהם יהיה בעל השפעה מרובה. בנוסף, השימוש בנשק בקובה הזיק לתהליך ההתקרבות בין ארה"ב וקובה שהחל תחת שלטון הנשיא ברק אובמה, לאחר עשרות שנים של ניתוק היחסים הדיפלומטיים ביניהם. הופעת המחלות על אדמת קובה גרמה להתקררות היחסים בין המדינות.
כשמנהל ה-CIA וויליאם ברנס נסע להודו בספטמבר השנה, חבר בצוות שלו דיווח על תסמינים התואמים את תסמונת הוואנה וקיבל טיפול רפואי. חודש לפני כן, סגנית הנשיא קמלה האריס עיכבה זמנית את הגעתה לויטנאם לאחר שמשרד החוץ הודיע למשרדה על "תקרית בריאותית חריגה" בהאנוי. אבל לא רק דיפלומטים ודמויות פוליטיות הם מטרה לנשק זה. חשוב להביא בחשבון מה יקרה אם הנשק יופעל נגד אוכלוסיה אזרחית ואת הפאניקה ההמונית שעשויה להתחולל משימוש בנשק לא מוכר שהשפעותיו לא ברורות ועדיין לא ידוע כיצד ניתן להתגונן מפניו.
הממשל האמריקאי מממן מחקר לפיתוח הגנה ותגובה לסוג נשק זה. ה-CIA הקים כוח משימה מיוחד לבדוק את העניין והעמיד בראשו את אחד האנשים הבכירים שפיקדו על המרדף אחרי אוסאמה בן לאדן. המחקר ינסה להגיע להבנה מעמיקה יותר של הטכניקות והטכנולוגיות המאיימות, יכמת את סוג ומידת הסיכונים, האיומים והפגיעות, יתכנן אמצעים להפחתת השפעת של הטכנולוגיות והגנה מפניהן, ולבסוף, ימצא דרך למנוע מהאויב להשתמש בטכנולוגיות אלו.
בשנת 2019 אובחן בביה"ח הדסה ילד בן 9 וחצי בתסמונת, כמה שנים קודם אובחנו כ 30 ילדים במכבי ראשל"צ כ"רגישים לקרינה"