תקווה נוספת לנפגעי חוט שדרה: טיפול בשדה אלקטרומגנטי

פגיעה בחוט השדרה היא אירוע טראומטי הגורם לנזק חושי ומוטורי ועלול להשפיע על בריאותו הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית של החולה. הסטטיסטיקה מראה כי מעל 27 מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים מנכויות ארוכות טווח הנגרמות מפגיעות חוט שדרה, 90% מהן לאור אירוע טראומטי כגון תאונה או שבץ. עבור החולים המשותקים, הוצע אך באחרונה טיפול חדשני ופורץ דרך במעבדתו של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב. כעת, מחקרה של ד"ר אנג'לה רובן מציע טיפול בפגיעות קלות ובינוניות.

המחקר בחן לראשונה דרך טיפול חדשנית וללא תופעות לוואי בפגיעות חוט שדרה, וזאת על ידי שימוש בשדה אלקטרומגנטי בתדירות נמוכה. המחקר, שפורסם בעיתון היוקרתי Biomedicines, בוצע ע"י ד"ר רובן מהחוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, יחד עם חברי קבוצתה ד"ר יונה גולדשמיט והתלמיד משה שלום. המחקר

פגיעות חוט שדרה נחלקות לפגיעה ראשוני ולפגיעה שניונית. הפגיעה הראשונית מתארת את האירוע הטראומטי המקורי שכלל הפעלת כוח מכני על אזור הפגיעה. הפגיעה המשנית שמתחילה מיד לאחר זו הראשונית והמערבת תהליך דלקתי במערכת העצבים, הפרעה לזרימת הדם, איסכמיה ועוד.

כיום אין בנמצא טיפול אפקטיבי מוכח מחקרית לפגיעות חוט שדרה – הטיפול הקיים כיום רחוק מלהיות אידיאלי. הערכת איכות הטיפול נקבעות על פי התסמינים בסוף התהליך ועל פי השיקום של התפקודים העצביים. הבעיה היא ששיקום הוא תהליך ארוך, ולכן, חשוב מאוד לחקור ולפתח דרכי טיפול שיקומיות חדשות שנועדו לשפר את התפקוד העצבי כבר בשלבים הראשונים לאחר הפגיעה.

העניין של ד"ר רובן בטיפול אפקטיבי החל לאחר שחוותה בעצמה פגיעה בחוט השדרה. היא שמעה על התקן מיוחד, מזרן אלקטרומגנטי שמאושר על ידי רשויות הבריאות באירופה, והחליטה לבדוק אותו. התוצאות החיוביות הפתיעו אותה, ומה שעוד יותר הפתיע אותה היה היעדרו של מחקר קליני רציני בנושא, והיא הרגישה שמחובתה לספק הוכחות מחקריות לעניין.

ד"ר רובן מסבירה: "במהלך העשור האחרון, נתונים הולכים ומצטברים מעלים כי השימוש בפולסי שדה אלקרומגנטי בתדירות נמוכה מסייע בצורה משמעותית בטיפול בטראומה עצבית וזאת ללא כל תופעת לוואי. במחקר זה מצאנו כי טיפול יומי בשדה אלקטרומגנטי שכזה, המתחיל כבר שעתיים לאחר רגע הפגיעה, מקטין בצורה משמעותית את התהליכים הדלקתיים בגוף, ומעבר לכך, הטיפול הוביל לאפקט של הגנה עצבית. אפקטים אלה ונוספים שיפרו את התפקוד הפונקציונלי בשבוע הראשון שלאחר הפגיעה.

"להתקנים אלקטרומגנטיים דוגמת המזרן המדובר יש חשיבות גבוהה מכיוון שהם מאפשרים שיקום החל משלב מוקדם מאוד, ואינם דורשים מעורבות פעילה של המטופל כמו שנדרש בפיזיותרפיה ובטיפולים נוספים. עכשיו כשיש בידינו הוכחות מחקריות לאפקטיביות, אין סיבה לא להתחיל להשתמש במוצר בצורה נרחבת ואף לשפרו. אנחנו צופים ששילוב הטכניקה הזו בתהליך הטיפול הראשוני תביא את המטופלים למקומות פחות קשים בשלבי השיקום המתקדמים, מה שיצמצם את הנזק הקבוע".

בחינת האפקטיביות הקלינית של השדה האלקטרומגנטי הודגמה עד כה בחיות מודל, והחוקרים מעריכים כי במידה שמחקרי המשך יניבו תוצאות דומות, יהיה ניתן להתחיל בבדיקה מעמיקה שלו גם בבני אדם ולהרחיב את השימוש בהתקנים. עוד מדגישים החוקרים כי מדובר בקרינה בלתי מייננת כיוון שתדירות השדה נמוכה.

ד"ר רובן מרחיבה לגבי מנגנון הפעולה: "פגיעות במערכת העצבים המרכזית מלוות כמעט תמיד בתגובה דלקתית וביצירת צלקות. תאים בשם מיקרוגליה הם החיילים הראשונים מחוץ למערכת העצבים שנכנסים לפעולה בעקבות הטראומה העצבית, ומהווים מנוע של התהליך האנטי-דלקתי. תאים אלה ואחרים משחררים מגוון רחב של חומרים שמטרתם לקדם את היווצרות הצלקת – בין היתר אנו יודעים כי נוצרת מעין חומה מסביב לאזור הפגיעה ואותה אנו מנסים להסיר או לצמצם באמצעות הקרנת השדה האלקטרומגנטי, על מנת למנוע את התקבעות הנזק העצבי. הפחתה של התגובה הדלקתית המוקדמת הזו עשויה להגביל את הפגיעה השניונית אשר גורמת לבסוף לנכויות ולנזק עצום".

ד"ר רובן מסכמת ואומרת: "בזהירות הנדרשת ניתן לומר כי אנחנו בכיוון הנכון לקראת גיבוש פתרונות טיפוליים לפגיעות חוט שדרה קלות עד בינוניות. פגיעה בחוט שדרה היא אחד האירועים הרפואיים הקשים שאדם יכול לחוות, ותקוותי היא שאכן נצליח לתת מזור לקשיים שלהם בכל תחומי החיים".