"כשאנחנו נותנים את התרופה הזו לעכברים לזמן קצר, הם מתחילים לרדת במשקל. כולם נעשים רזים", אמר מאדש מוניסוואמי, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של מרכז מדעי הבריאות של אוניברסיטת טקסס.
ממצאים נוספים התומכים בכך מאוניברסיטת פנסילבניה ומאוניברסיטת קורנל, פורסמו ב-27 בפברואר בכתב העת Cell Reports. מוניסוואמי, מנהל המרכז לרפואה מיטוכונדריאלית באוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו הוא המחבר הבכיר של המחקר. צוות המחקר גילה את התרופה על ידי כך שחקר לראשונה כיצד מגנזיום משפיע על חילוף החומרים – ייצור וצריכה של אנרגיה בתאים. אנרגיה זו, הנקראת ATP, מתדלקת את התהליכים בגוף.
מגנזיום הוא היסוד הרביעי בשכיחותו בגוף אחרי סידן, אשלגן ונתרן, והוא ממלא תפקידים מרכזיים רבים בבריאות טובה, כולל ויסות רמות הסוכר, לחץ הדם ובניית עצמות. עם זאת, החוקרים מצאו כי יותר מדי מגנזיום מאט את ייצור האנרגיה במיטוכונדריה, שהן תחנות הכוח של התאים.
"זה מפעיל את הבלם, ומאט את המטבוליזם", אמר המחבר הראשי השותף טראוויס ר. מדריס, דוקטורנט במעבדת מוניסוואמי באוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו.
מחיקת הגן MRS2, גן המקדם הובלת מגנזיום למיטוכונדריה, הביאה לחילוף חומרים יעיל יותר של סוכר ושומן בתחנות הכוח של התא. התוצאה: עכברים רזים ובריאים. לתרופה שגילו החוקרים יש פעילות דומה למחיקת הגן.
