השמנה מוגדרת רשמית כמחלה כרונית, ולמרות זאת רבים מחזיקים בסטיגמות ולפיהן אנשים שמתמודדים עם השמנה אשמים במצבם – שהם חסרי שליטה עצמית, חסרי כוח רצון, עצלנים וגרגרנים. אבל זהו אינו המצב. למעשה אצל רבים מהאנשים שסובלים מהשמנה – משקל עודף אינו ניתן לטיפול רק באמצעות אימוץ אורח חיים בריא. השמנה קשורה בשילוב של סיבות וגורמי סיכון שונים, חלקם כלל אינם בשליטתנו.
גנטיקה
אצל לא מעט משפחות ניתן לראות נטייה להשמנה ופעמים רבות הסיבה לכך היא גנטית. לפי הערכות 40% עד 70% מהמקרים של השמנה מיוחסים לשינויים גנטיים שונים.
שינויים גנטיים שנקשרים להשמנה ועוברים בתורשה עשויים להשפיע על המהירות בה המזון שבגוף הופך לאנרגיה זמינה לתאים, על כמות מולקולות השומן שהגוף אוגר, על מספר הקלוריות שהגוף שורף בעת פעילות ועל המיקום בגוף שבו יתפתחו מאגרי שומן עודף – למשל השמנה באזור הבטן שנחשבת למסוכנת במיוחד.
אחד הגנים המרכזיים שנקשרו להשמנה הוא הגן FTO אשר אחד הביטויים שלו שהוא מפחית את תחושת השובע ומעלה את הסיכון להשמנה. שינויים גנטיים רבים אחרים נקשרו ברבות השנים להשמנה, להשמנה חולנית ואפילו למיקום של צבירת שומנים בגוף.
מחלות
קיימים מצבים רפואיים שעלולים להוביל להצטברות שומן עודף בגוף. בין המחלות שעלולות לגרום להשמנה ניתן לציין את תסמונת קושינג – הפרעה שנובעת מרמות גבוהות של ההורמון קורטיזול בגוף ותסמיניה כוללים השמנה – במיוחד באזור הבטן, עודפי שומן בצוואר האחורי שיוצר מראה של גיבנת ופנים מעוגלות.
תסמונת נוספת שנקשרה להשמנה היא מחלה גנטית המכונה תסמונת פראדר-ווילי. המתמודדים עם התסמונת – שקיבלה גם את הכינוי "תסמונת הרעב הקטלני" – סובלים מהפרעות התנהגות ובהן אכילת יתר ללא תחושת שובע, ולכן המחלה מאופיינת לרוב בהשמנה חולנית.
גם הפרעות בתפקוד בלוטת התריס עלולות להוביל להשמנה.
תרופות
קיימים טיפולים תרופתיים שעלולים להוביל להשמנה ובהם סטרואידים, תרופות אנטי פסיכוטיות כגון קלוזאפין, אולאנזאפין וריספרידון, תרופות מקבוצות הסולפונילאוראה והגליטזונים, תרופות מסוימות למיגרנות, תרופות מסוימות לאפילפסיה וטיפולים נוספים.
גיל
אנשים נוטים לעלות בהדרגה במשקל בגיל העמידה. לפי סקירת ספרות שערכה הסוכנות האמריקאית לחקר ואיכות בריאות – העלייה הממוצעת במשקל היא של חצי קילו עד קילו לשנה – עלייה במשקל שעם הזמן מצטברת ועלולה להוביל להשמנה.
הסיבות לנטייה לעלייה במשקל עם הגיל מורכבות. אחת מהסיבות היא שעם העלייה בגיל חלים שינויים הורמונליים בגוף שקשורים להשמנה – למשל ירידה ברמות האסטרוגן בנשים וברמות הטסטוסטרון בגברים. בנוסף, בגיל העמידה מסת השריר בגוף מדלדלת – ומאחר שרקמת שריר שורפת יותר אנרגיה המשמעות היא שפחות קלוריות נשרפות. עם הגיל קצב חילוף החומרים יורד ואיתו עולה הנטייה להשמנה. בגיל מבוגר הגוף גם לא מגיב באותה צורה למאמצינו לרדת במשקל.
חוסר שינה
חוסר שינה והפרעות שינה עשויים להוביל לאכילת יתר ולהשמנה. מחקרים רבים הדגימו כיצד אנשים שאינם מקבלים כמות מספקת של שעות שינה או שסובלים מהפרעות שינה שונות עלולים לפתח שינויים הורמונליים ומטבוליים שמעלים את התיאבון ואת החשק למזונות עתירי קלוריות ופחמימות.
כך למשל, בשנת 2013 חוקרים מהמרכז הרפואי Mayo Clinic בארה״ב מצאו כי שינה קצרה ב-80 דקות הובילה לצריכה של 550 קלוריות נוספות בממוצע ביום שלאחר מכן.
השמנה היא בעיה מורכבת, אך ניתן לטפל בה, וזאת באמצעות טיפול רב מערכתי. תוכנית הטיפול צריכה לכלול דיאטנית שתסייע בהתאמת הרגלי האכילה, מדריך כושר לצורך התאמת פעילות גופנית, ליווי נפשי וכן רופא שיכול לבחון לעומק את הגורמים המעורבים בהשמנה ולהתאים המלצות וטיפולים שיסייעו בירידה במשקל ושימורה לאורך זמן.
מוגש על ידי נובו נורדיסק כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים
