מחקר חדש הראה שרשימות השמעה של מוזיקה שנאספו על ידי בינה מלאכותית בשילוב עם "גירוי פעימות שמיעתיות" עוזרות להקל על תסמינים של חרדה תכונתית. חרדה מצבית היא תגובה טבעית של פחד נוכח סכנה. לעומתה, חרדה תכונתית מתבטאת כחלק מהאישיות האדם ולא רק במצבים מלחיצים.
עורכי המחקר הקנדי, שפורסם בכתב העת PLOS ONE, מקווים שהממצאים שלהם יספקו טיפולים פשוטים וחסכוניים לאנשים הסובלים מחרדה תכונתית. מחקרים רבים הראו שמוזיקה יכולה לשפר תסמיני חרדה ומתח. לדוגמה, מחקרים הראו שמוזיקה עשויה לעזור להקל על חרדה במהלך ניתוח, ולהפחית רמות לחץ כללי.
במחקר הנוכחי, המדענים השתמשו בשני כלים שמיעתיים: מוזיקה שנבחרה על ידי בינה מלאכותית, וגירוי פעימות שמיעתי (ABS). גירוי פעימות שמיעתי הוא טכניקה לא פולשנית לביצוע שינויים עצביים באמצעות גלי קול. המאזין שומע שני צלילים דומים עם תדר קרוב, למשל, 400 הרץ ו-405 הרץ. מחקרים קודמים שהראו ששימוש בתדרי אלפא (4-13 הרץ) גורמים להרגעה, חיוביות, ומפחיתים חרדה. תדרי בתא (14-30 הרץ) מגבירים את הריכוז והעירנות, ומשפרים את הזיכרון ואת היכולת לפתור בעיות.
ראיות מדעיות מוכיחות שמוזיקה רגועה יכולה להיות יעילה בהפחתת מתח וחרדה חריפים, וישנן תיאוריות שההשפעה המיטיבה עשויה להתגבר אם המוזיקה היא אישית ומשקפת את מצבו של המאזין. במחקר קודם של הקבוצה, התברר שמוזיקה שנבחרה על ידי המאזינים שחררה נוירוכימיקלים כמו אופיואידים.
הוכח במחקרים קודמים שהפעלת מערכת האופיואידים (בלי קשר למוזיקה) גורמת להפחתת חרדה אצל אנשים בריאים וגם אצל מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה. לכן החוקרים העריכו שרשימות השמעה של מוזיקה שהותאמה למצבי הרוח והעדפותיהם של המטופלים יהיו יעילים במיוחד בהפחתת החרדה.
החוקרים גייסו 163 אנשים שסובלים מחרדה ונוטלים תרופות נגד חרדה. הצוות הציב את המשתתפים באופן אקראי באחת מתכניות הטיפול הבאות: 1. שילוב של מוזיקה, מתוך רשימת השמעה שנוצרה באופן אישי על ידי בינה מלאכותי עבור המשתתף, ביחד עם ABS.י2. השמעה של מוזיקה בלבד 3. ABS בלבד 4. רעש "ורוד" שדומה לרעש לבן, אבל יותר נעים (זו היתה קבוצת הביקורת).
כל מפגשי הטיפול התרחשו בבתי המשתתפים. המועמדים הורידו אפליקציה לטלפון הנייד שלהם, שהשמיעה טיפול במוזיקה מותאמת אישית, והם האזינו לה במשך 24 דקות. לפני הפגישה הטיפולית, המשתתפים השלימו שאלון קצר על ההעדפות המוזיקליות שלהם, שאלון אישיות המבחן הקצר של העדפות מוזיקה, שאלון אישיות Eysenck ושאלון תכונות חרדה וקוגניציה (STICSA).
לאחר הפגישה, המטופלים מילאו שוב את שאלון STICSA וכן סולם השפעות חיוביות ושליליות אשר בודק אילו הרגשות אדם חווה. בעזרת ציוני החרדה של המשתתפים, החוקרים חילקו את האנשים לתת-קבוצות של חרדה מתונה או גבוהה.
חרדה מוגדרת כנטייה יציבה יחסית בתוך הפרט לשפוט מגוון רחב של אירועים סביבתיים ככאלה שעלולים לאיים עליהם. החוקרים מצאו שאנשים שהיו עם חרדה מתונה לפני הטיפול חוו את ההפחתה הגדולה ביותר בתסמיני חרדה גופניים בהשוואה לקבוצת הביקורת כאשר האזינו לשילוב של רשימת השמעה מותאמת אישית ו-ABS. אצל אנשים עם חרדה תכונתית מתונה, השילוב של מוזיקה מותאמת אישית ו-ABS הביא להפחתה הגדולה ביותר בחרדת מצב קוגניטיבי, מצב בו מצבו הנפשי של אדם משפיע על החרדה שלו.
אנשים עם חרדה תכונתית גבוהה חוו את הירידה המשמעותית ביותר בתסמינים שלהם כשהאזינו רק לפלייליסט המוזיקה שלהם שנוצר על ידי בינה מלאכותית. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא שאנשים עם חרדה תכונתית גבוהה זקוקים טיפולים ארוכים יותר ולאורך זמן כדי להשיג את אותן תוצאות שחוו אנשים עם חרדה מתונה. אפשרות נוספת היא שמשתתפים עם חרדה תכונתית גבוהה עשויים שלא להגיב היטב להרכב הגלים שמייצר ABS. הדבר עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שהראו שאנשים עם תכונות אישיות מסוימות כמו החצנה, מגיבים בצורה חיובית יותר ל-ABS.
צוות המחקר מתכנן כעת גרסה אורכית של המחקר, שבה המשתתפים לוקחים חלק במספר מפגשים על פני 4-6 שבועות או יותר, כדי להבין אם הטיפול במוזיקה משפיע על החרדה לאורך תקופה ממושכת. בהמשך גם ישנה כוונה להשוות את יעילות הטיפול בין נשים לגברים, שכן לנשים יש שיעורי חרדה גבוהים יותר מאשר לגברים באופן כללי.
