שינה קשורה למגוון תהליכים קוגניטיביים ופיזיולוגיים בגוף ולמחסור בה עלולות להיות השלכות בריאותיות לא רצויות – מחלות כרוניות, השמנה ומחלות לב. אלא שככל שבני האדם מתבגרים הם עשויים לחוות שינויים בדפוסי השינה שלהם ולכן ההבנה בדבר חשיבותה, או אפילו עד כמה היא הכרחית לתפקוד בריא, נעשית יותר ויותר חשובה. כמה שעות מומלץ לישון בכל לילה כדי לקבל את ההשפעה המיטיבית של שינה? צוות המדענים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ואוניברסיטה בשנגחאי מצא, על פי הדיווח, את התשובה.

אוכלוסיית המחקר כללה כמעט חצי מיליון בני 73-38. הם "נשלפו" ממסד הנתונים הבריטי-UK BioBank, כל משתתפי המחקר מילאו שאלוני סקר על דפוסי השינה שלהם ומשכה, וזאת לצד שאלון שנתבקשו להשיב בדבר בריאותם הנפשית וה-wellbeing, תחושת הרווחה הבריאותית הכללית. ל-40 אלף משתתפים היו גם פרופילי הדמיה מוחיים ונתונים גנטיים נוספים זמינים מאותו מסד נתונים רפואיים.

התוצאות, כפי שפורסמו בכתב העת המדעי המוקדש לסוגיות הזיקנה, הצביעו על כך שלמשתתפים שישנו כשבע שעות שינה ביום ללא הפרעה משמעותית בדפוסי השינה היומיומית שלהם, במשך תקופות ממושכות, היו ביצועים קוגניטיביים טובים יותר. בריאותם הנפשית וה-wellbeing שלהם השתפרו בטווח הארוך. שינה מועטה או רבה מדי נקשרה לפגיעה בביצועים הקוגניטיביים, בביצוע משימות הדורשות זיכרון ומיומנויות בפתרון בעיות, וגם לפגיעה בבריאות הנפשית.

אחד הגילויים הבולטים האחרים שהושגו במחקר: נמצא אצל חלק מהמשתתפים קשר בין משך השינה לשינויים בנפח אזורי מוח מרכזיים המעורבים בזיכרון ובעיבוד קוגניטיבי – ההיפוקמפוס ואזורים אחרים. החוקרים סבורים כי שינה לא מספקת שעלולה להוביל לירידה קוגניטיבית יכולה לנבוע מהפרעה בגלי מוח איטיים במהלך השינה, הפרעה שנקשרה בעבר לדמנציה ולקשיי זיכרון. מחקרים קודמים הראו כי יותר מדי שינה ביממה עלולה להוביל לירידה קוגניטיבית.

יש לציין את מגבלות המחקר שגם עליהן דווח: המשתתפים דיווחו על עצמם וכן לא נבדקו היבטים אחרים כמו היגיינת שינה.