חוקרים ביפן בדקו את האופן בו שיעורי הדמנציה צפויים להשתנות עם הזמן ומצאו שהישגים לימודיים עשויים לנבא סיכון לדמנציה.
ביפן יש את האוכלוסייה המבוגרת ביותר בעולם. בשנת 2021, כ-29.2% מאוכלוסייתה, כ-36 מיליון איש, היו מעל גיל 65, ולפי ההערכות 3.5 מיליון מהם סובלים מדמנציה. עד 2050, 16% מהאוכלוסייה העולמית יהיו מעל גיל 65, לעומת 8% בלבד בשנת 2010. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, החוקרים מצפים לעלייה מקבילה בדמנציה.
חיזוי שיעור המחלות והשפעתן על מערכת הבריאות עם הזדקנות האוכלוסייה יכול לעזור לקובעי המדיניות לשפר את שירותי הבריאות לקשישים. החוקרים יצרו סימולציה כדי לחזות כיצד שיעורי הדמנציה ותוחלת חיים ישתנו ביפן עד 2043. תוצאות הסימולציה פורסמו בכתב העת Lancet.
הסימולציה הדגישה כי עלייה דרסטית בדמנציה אינה חייבת להיות תוצר לוואי בלתי נמנע של אוכלוסייה מזדקנת, והדגישה מופעים של אי-שיוויון שיש לטפל בהם כדי להתכונן להזדקנות האוכלוסייה.
הסימולציה נבנתה על בסיס סקרי חתך ארציים, רישומי מוות ומחקרי עוקבה קיימים. הנתונים כללו גיל, מין, הישגים לימודיים. מדדי הבריאות שנעשה בהם שימוש היו שכיחות של 11 מחלות כרוניות (מחלות לב, סוכרת וסרטן), שכיחות של דיכאון, תפקוד יומיומי, ודיווח עצמי על מצב בריאותי.
החוקרים ציינו כי תוחלת החיים בשנת 2043 עשויה לעלות מ-88.7 שנים בשנת 2016 ל-89.9 שנים עבור נשים, ומ-83.7 ל-84.9 עבור גברים. במהלך אותה תקופה, השנים שאנשים יחיו עם דמנציה צפויות לרדת מ-4.7 ל-3.9 שנים בנשים ו-2.2 עד 1.4 שנים בגברים. לפי המודל, בעיות קוגנטיביות קלות יתחילו בשלב מאוחר יותר בחיים מאשר כיום.
עם זאת, הם גם מצאו ששיעורי השבריריות יגדלו מ-3.7 שנים ל-4 שנים בקרב נשים ו-1.9 עד 2.1 שנים עבור גברים.
הם גם גילו שמגדר והשכלה משפיעים על שיעורי החולשה והדמנציה. לפי המודל, עד שנת 2043 28.7% מהנשים מעל גיל 75 ללא השכלה תיכונית יסבלו גם מחולשה וגם מדמנציה, ולכן ידרשו טיפול מורכב. לעומתן, רק 6.5% מהנשים בנות 75 ומעלה עם השכלה אקדמית ומעלה צפויות להיות חולות.
ההסבר לכך הוא שהגברת ההישגים ההשכלה עשוי להיות גורם חשוב בירידה בשיעורי הדמנציה באופן כללי. עד 2035, למעלה מ-60% מהגברים יהיו בוגרי אוניברסיטה או מכללה. בינתיים, בשנת 2016, רק 43% מהגברים בגילאי 55-64 היו בעלי השכלה גבוהה.
סקר כישורי מבוגרים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שפורסם ב-2013 מצא שלבעלי תעודות בגרות ביפן יש יותר כישורים רלוונטיים לעבודה מאשר בוגרי מכללות באירופה ובארה"ב. המסקנה היא ששינוי הרקע החינוכי הייחודי הוא ככל הנראה תורם מרכזי לתוצאות המחקר.
ממצאי המחקר מראים שחשוב שבתכנון בריאות הציבור יטפלו בגורמי סיכון הניתנים לשינוי לאורך החיים. מומחים מאמינים שניתן למנוע סדר גודל של 1 מתוך 3 מקרים של דמנציה באמצעות טיפול ב-12 "גורמי סיכון הניתנים לשינוי" לדמנציה: השכלה נמוכה, יתר לחץ דם, לקות שמיעה, עישון, השמנת יתר באמצע החיים, דיכאון, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, בידוד חברתי, צריכת אלכוהול מופרזת, פגיעת ראש וזיהום אוויר.
ביחד עם מאמצים ברמת האוכלוסייה למניעת דמנציה, התמקדות בגילוי מוקדם לצורך התערבות מוקדמת יכולה להפחית משמעותית את ההשפעה של הדמנציה ולהאריך את שנות החיים הבריאות.
