במהלך 17 השנים האחרונות, חלה עלייה מרשימה במחקר המדעי הנוגע לאנצפלופתיה כרונית טראומטית על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון. אנצפלופתיה הוא מונח הבא לתאר מחלה כלשהי התוקפת את המוח או פוגעת בתפקודו. בעוד שארגוני ספורט מסוימים כמו ליגת ההוקי הלאומית והרוגבי העולמי עדיין טוענים שענפי הספורט שלהם אינם גורמים לפגיעה מוחית, סקירה חדשה של הראיות על ידי מומחה מוביל בעולם לאנצפלופתיה כרונית טראומטית מחזקת את הטענה שחשיפה חוזרת ונשנית לפגיעות ראש היא גורם הסיכון העיקרי למצב.
אנצפלופתיה כרונית טראומטית הפכה לעניין לאומי בארצות הברית בשנת 2007, אך רק בשנת 2016 פורסמו הקריטריונים של המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ מוחי והמכון הלאומי לדימות ביו-רפואי לאבחון של אנצפלופתיה כרונית טראומטית. מקרי בוחן נדירים ומבודדים המדווחים על ממצאים חריגים או מקרים המשתמשים בקריטריונים אבחנתיים שאינם מקובלים הודגשו באופן לא פרופורציונלי כדי להטיל ספק בקשר בין חבלת ראש למצב זה.
במאמר סקירה בכתב העת Acta Neuropathologica, אן מקי, ראש תחום נוירופתולוגיה במערכת הבריאות של אוניברסיטת בוסטון ומנהלת המרכז לאנצפלופציה כרונית טראומטית, מדגישה כי כעת למעלה מ-600 מקרים פורסמו בספרות מקבוצות מחקר בינלאומיות רבות. ומתוך אותם מקרים, 97 אחוזים אישרו חשיפה לפגיעות ראש שונות, בעיקר במסגרת ספורט הכולל התנגשות והיתקלויות חזקות בין המשתתפים. אנצפלופתיה כרונית טראומטית אובחנה אצל ספורטאים חובבים ומקצועיים, כולל ספורטאים מקבוצות כדורגל אמריקאיות, קנדיות ואוסטרליות, איגוד הרוגבי, ליגת הרוגבי, הוקי קרח, רכיבה על שוורים, היאבקות, אמנויות לחימה מעורבות ואגרוף.
יתרה מכך, ב-82 אחוזים ממקרי האנצפלופתיה שלכאורה שהתרחשו בהיעדר פגיעת ראש, עורכי המחקר חשפו כי המשפחות מעולם לא נשאלו באיזה ספורט שיחק המנוח.
