השתלת מח עצם יכולה להיות טיפול מציל חיים עבור אנשים עם סרטן דם שחזר, אך סיבוך קטלני פוטנציאלי המכונה ״מחלת השתל נגד המאכסן״ מציב מגביל מאוד את היישום של הליך זה. מחקר חדש מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון עוזר לשנות זאת על ידי זיהוי אוכלוסיית התאים הגורמת לסיבוך זה – מטרה שעשויה להפוך השתלות מח עצם לבטוחות ויעילות יותר.
השתלת מח עצם מתורם היא טיפול נפוץ בסרטן הדם ובמחלות אחרות של מערכת החיסון. במהלך ההשתלה, תאי החיסון של המטופל מוחלפים בתאים הבריאים של התורם. בעוד תאי התורם יכולים לעזור לרפא את סרטן הדם של החולה, הם יכולים גם לגרום למחלת שתל כנגד המאכסן – מצב בו תאי דם לבנים מסוג T של תורם (תאי חיסון מיוחדים בדם) לתקוף את התאים הבריאים של החולה שקיבל את התרומה. זה גורם לסיבוכים דומים למחלה אוטואימונית – מחלת חיסון עצמי, שיכולה להיות קטלנית.
"מחלת השתל נגד המאכסן היא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר לאחר הליך השתלת תאי מח עצם מתורם, והמדע יודע היטב שתאי T מהתורם הם אלה שמתווכים את המחלה", אומר המחבר הראשי של המחקר, ניקולס הס, מדען במרכז הסרטן של אוניברסיטת מדיסון. "לפני מחקר זה, לא הייתה קבוצת תאי T מסוימים שהצלחנו לזהות כגורם למחלת השתל נגד המאחסן, כך שכל גישות הטיפול שלנו השפיעו בדרך כלל על כלל התאים מסוג T. עם זאת, התמקדות בטיפול בכלל תאי ה-T אינה אידיאלית, מכיוון שהם לא רק גורמים לנזק, אלא יש להם גם השפעה מועילה על היכולת למנוע הישנות של המחלה".
"הסתכלנו על יותר מ-400 דגימות מ-35 חולים כחלק ממחקר זה, ומצאנו תאי T מסוימים שמנבאים את הסיבוך של מחלת השתל נגד המאכסן. ״מצאנו גם ארבעה סמנים ביולוגיים אחרים שמנבאים מחלת שתל נגד המאכסן, ואף הישנות של מחלת הסרטן באופן כללי", אומר הס. "בהתבסס על כך, הצעד הבא שלנו הוא למזג את הסמנים הביולוגיים לאלגוריתם למידת מכונה שיכול להפיק מודל חיזוי סיכונים. רופאים יוכלו להשתמש במודל זה כדי להבין את הסיכון של המטופל להישנות המחלה ולמחלת השתל נגד המאכסן".
