תוכניות למניעת מלריה בפרו והאמזונס סייעו להפחית את שכיחות המחלה הטפילית הקטלנית ב-78 אחוזים. כלומר, עד שהתוכניות חדלו לפעול. בתוך ארבע שנים מביטול המימון של התוכניות, המלריה חוזרת בדיוק לנקודת ההתחלה, כך עולה ממחקר שפורסם באינטרנט במהדורת אפריל של The Lancet Regional Health Americas.
חזרת המלריה הונעה לא רק על ידי עצירת התוכניות שנועדו לבלום את המחלה, אלא גם על ידי שינוי האקלים, אמרו המחברים. הטמפרטורות הממוצעות בפרו עלו בחצי מעלת צלזיוס ב-20 השנים האחרונות, וטמפרטורות מינימום גבוהות יותר וגשמים עזים יותר עם הצפות הוכחו כמניעים את העלייה המחודשת של המחלה המועברת על ידי יתושים.
הפרויקט לשליטה במלריה באזורי הגבול של האנדים פעל מ-2006 עד 2011 בתמיכת הקרן העולמית, וכתוצאה מכך נצפתה ירידה מתמשכת ומשמעותית בשכיחות המלריה ברחבי מחוז לורטו בפרו.
בתוכנית היו ארבע התערבויות עיקריות: חלוקת רשתות לקוטלי חרקים וערכות לטיפול חוזר בקוטלי חרקים; שיפור האבחון באמצעות מיקרוסקופים חדשים וערכות גילוי מהירות; הפצת תרופות נגד מלריה והכשרת עובדי בריאות להשתמש בהן; וקידום תגובות קהילתיות לאזורי גידול יתושים.
השכיחות של מלריה ירדה מ-43 מקרים ל-1,000 איש בשנה ל-10 מקרים. "למרבה הצער, השליטה במלריה פחתה באמריקה הלטינית, כאשר ארגונים בינלאומיים רבים וסוכנויות ממשלתיות צמצמו את התחייבויות המימון. התוצאה הייתה צפויה – עלייה מהירה בשכיחות המלריה באה בעקבות משיכות מימון ברחבי האזור." אמר מחבר המחקר הבכיר ויליאם פאן, פרופסור חבר לבריאות סביבתית גלובלית על שם אליזבת ברוקס ריד וויטלאו ריד באוניברסיטת דיוק.
