פסוריאזיס (ספחת) היא מחלה אוטואימונית כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת. כ-30% מחולי הפסוריאזיס מפתחים גם דלקת מפרקים העשויה להוביל לנכות קשה. המחקר הבא נמשך 12 חודשים והיה מחקר אקראי מעשי עם קבוצת ביקורת. המחקר העריך האם טיפול מקוון עם מספר גורמים מעורבים הוביל לשיפור איכות החיים בהשוואה לטיפול בין-אישי בסביבה אמיתית בחולי פסוריאזיס.
296 מבוגרים עם פסוריאזיס שאובחנו בקהילה, הוקצו באופן אקראי לקבל טיפול מקוון או בין-אישי. עבור כל מי שהשתתף במחקר בוצע ניתוח מידע. בקבוצת הטיפול המקוון, המטופלים והמטפלים סיפקו טיפול באופן ישיר ולא מתואם. בקבוצת הטיפול הבין-אישי, המטופלים קיבלו טיפול עם נוכחות פיזית של הגורמים.
לאחר 12 חודשי טיפול, הירידה הממוצעת במדד Skindex-16 בהשוואה לציון בתחילת המחקר היתה 20.67 בקבוצת הטיפול המקוון בהשוואה ל-23.50 בקבוצת הטיפול הבין אישי.
ההבדל במדד איכות חיים לחולים במחלות עור (Dermatology Life Quality Index) היה 4.34 בקבוצת הטיפול המקוון בהשוואה ל-4.77 בקבוצת הטיפול הבין אישי.
המסקנה היתה שהטיפול המקוון היה יעיל כמו טיפול בין-אישי בכל הקשור לשיפור איכות החיים של חולי פסוריאזיס.
