סרטן הערמונית היא מחלה שבמסגרתה מתפתח גידול סרטני בערמונית (הפרוסטטה), בלוטה במערכת הרבייה הגברית. המחלה מתפרצת כאשר תאים בערמונית עוברים תהליך של מוטציה ופותחים בבולמוס התרבות היוצא מכלל שליטה. מרבית החולים בסרטן הערמונית גרורתי העמיד לסירוס (mCRPC) שורדים פחות משלוש שנים והמחלה אינה בת ריפוי מלא. יחד עם זאת, בעשור האחרון אושרו מספר טיפולים המאריכים את ההישרדות. מחקר מעודכן סקר את תוצאות הטיפולים השונים תוך פרסום נתונים דמוגרפיים רחבים שיצאו גם במאגר הפתוח לציבור הרופאים והחוקרים.
החוקרים כללו 3,637 אזרחים ותיקים שאובחנו כחולי סרטן הערמונית בין ינואר 2006 לאוגוסט 2015 עם ממצאים המעידים על גרורות עד לתאריך דצמבר 2016.
החוקרים תיארו במאמר את טיפולי סרטן הערמונית הנפוצים ביותר בשתי תקופות:
- תקופה 1 (2006-2010)
- תקופה 2 (2011- 2016)
לאחר מכן פורטה הדמוגרפיה של המטופלים, מאפייני המחלות ודפוסי טיפול נבדקו באמצעות נתונים סטטיסטיים תיאוריים.
רמת PSA גבוהה
הגיל החציוני באבחון ראשוני של סרטן הערמונית היה 68 שנים. בערך 67% מהמטופלים היו לבנים שאינם היספניים, 29% היו שחורים ו-4% היו אחרים / לא ידועים.
ציון גליסון גבוה (8-10) נמצא בקרב 748 (67%) מהמטופלים בתקופה 1 ו-1,578 (63%) מהמטופלים בתקופה 2.
רמת PSA בדם באבחון ראשוני של סרטן הערמונית היתה גבוהה יותר בקרב חולים שאובחנו בתקופה 1 מאשר בקרב חולי תקופה 2 (68 לעומת 35).
לאחר אבחון סרטן הערמונית, הטיפול השכיח ביותר כקו ראשון בקרב חולי תקופה 1 היה דוקטקסל (83%) ואבירטרון (9%), ואילו חולי תקופה 2 קיבלו בעיקר אבירטרון (47%), דוקטקסל (36%) ואנזלוטמיד (15%).
עיכוב בהתקדמות הביוכומית של המחלה
בחולי תקופה 1 ותקופה 2 בהתאמה, הזמן החציוני להתקדמות ביוכימית היה תשעה חודשים ו-13 חודשים, והישרדות כוללת חציונית היתה 15 ו-23 חודשים.
כניסת הטיפולים החדשים הלא-רעילים, אבירטרון ואנזלוטמיד, לפרוטוקלי הטיפול הסטנדרטיים הביאה להגדלת השימוש בהם כטיפול קו ראשון במקום דוקטקסל.
התוצאות ממחקר זה מראות התקדמות בטיפול לאורך השנים. למטופלים המאובחנים בתקופה האחרונה (תקופה 2 המאוחרת יותר) לוקח יותר זמן להראות התקדמות ביוכימית של המחלה והם נהנים מהישרדות ארוכה יותר בהשוואה לחולים שאובחנו בעבר (תקופה 1).
