הנתונים כללו את כל 476,373 הנשים עם סרטן שד, כסרטן פולשני ראשון, שנרשמו באנגליה מינואר 1993 עד דצמבר 2016, עם מעקב עד אוקטובר 2021. התוצאים העיקריים שנבחנו, כללו שיעורים וסיכונים מצטברים של סרטן ראשוני עוקב, בהשוואה לאלה המתרחשים באוכלוסייה הכללית; קשרים עם מאפייני המטופלות, גידולים עיקריים, וטיפולים משלימים (אדג'ובנטים).
התוצאות הראו שלמרות ש-64,747 נשים פיתחו סרטן שני, הסיכונים העודפים המוחלטים בהשוואה לסיכונים באוכלוסייה הכללית היו קטנים. במהלך 20 שנה, 13.6% מהנשים פיתחו סרטן שאינו בשד, 2.1% יותר מהצפוי באוכלוסייה הכללית, ו-5.6% פיתחו סרטן שד דו-צדדי, 3.1% יותר מהצפוי. הסיכון העודף המוחלט לסרטן שד דו-צדדי היה גבוה יותר בנשים צעירות מאשר בנשים מבוגרות יותר.
בין סוגים ספציפיים של סרטן שאינו בשד, הסיכונים העודפים המוחלטים הגדולים ביותר, במהלך 20 שנה, היו עבור סרטן רחם וריאות. למרות שעבור סרטן רחם, רקמות רכות, עצמות ומפרקים ובלוטות רוק, כמו גם עבור לוקמיות חריפות, יחסי שכיחות מתוקננים חרגו מאלה של האוכלוסייה הכללית בפקטור של לפחות 1.5, הסיכונים העודפים המוחלטים ב-20 שנה היו <1% לכל סוג סרטן בודד שאינו בשד.
כאשר המטופלות סווגו על פי טיפולים משלימים, הקרנות היו קשורות עם הגברת סרטן שד דו-צדדי וסרטן ריאות. טיפול הורמונלי היה קשור עם הגברת סרטן רחם (אך הפחתת סרטן שד דו-צדדי) וכימותרפיה היתה קשורה עם הגברת לוקמיה חריפה. כל הקשרים האלה היו עקביים, עם השפעות שדווחו בניסויים אקראיים, אך זוהו גם קשרים חיוביים לסרטן רקמות רכות, ראש וצוואר, שחלות ובטן, אשר לא נצפו בעבר בניסויים. מסתמן מכך, שכ-2% מכלל 64,747 מקרי הסרטן השני, עשויים להיות מיוחסים לטיפולים המשלימים.
החוקרים הסיקו כי הסיכון לסרטן שני בנשים שטופלו בגין סרטן שד פולשני מוקדם, גבוה אך במעט מאשר עבור נשים באוכלוסייה הכללית וכי סרטן שד דו-צדדי היווה כ-60% מהעלייה הכוללת, עם סיכונים גבוהים יותר בנשים צעירות. החוקרים ציינו כי הסיכון הקשור לטיפולים משלימים קטן.
