נגיף הקורונה הוביל את המדינה ואת העולם כולו להיכרות עם מצב חדש: בידוד. בישראל נוקטים בגישה מחמירה ודורשים נכון לעכשיו בידוד של 14 ימים מרגע החשיפה הפוטנציאלית לנגיף. אך נשאלת השאלה: כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה של נגיף הקורונה עד להתפרצות המחלה? משך תקופת הדגירה הוא בעל השלכות משמעותיות על המעקב והבקרה על פעילות האנשים שנחשפו לווירוס.
מחקר שפורסם לאחר תחילת התפרצת המגיפה ביקש להעריך את משך תקופת הדגירה של נגיף הקורונה ואת המשמעויות על בריאות הציבור.
החוקרים ערכו ניתוח נתונים על מקרים מאומתים של קורונה שדווחו בין 4 בינואר 2020 לבין 24 בפברואר 2020. נכללו דיווחי חדשות ומקרים שפורסמו בעיתונות מ-50 מחוזות, אזורים ומדינות מחוץ לווהאן, במחוז חוביי שבסין. בניתוח הנתונים נכללו גם מטופלים מחוץ למחוז חוביי שהיו חיוביים.
החוקרים אספו את המאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים ואת התאריכים והזמנים של חשיפה אפשרית לנגיף, זמן הופעת הסימפטומים, זמן הופעת החום, והאשפוז.
החוקרים מצאו 181 מקרים מאומתים עם זמני חשיפה וזמני הופעת סימפטומים ידועים ועל בסיס מקרים אלה הם העריכו את משך תקופת הדגירה של נגיף הקורונה.
משך תקופת הדגירה החציוני הוערך ב-5.1 ימים. 97.5% מהמטופלים שפיתחו סימפטומים, עשו זאת תוך 11.5 ימים מההדבקה. ההערכות הללו מרמזות כי תחת השארה שמרנית, 101 מקרים בלבד מתוך 10,000 יפתחו סימפטומים לאחר 14 ימים של מעקב פעיל או בידוד.
אחת ממגבלות מחקר זה היא שמקרים המפורסמים בעיתונות יכולים לעשות ייצוג יתר של המקרים החמורים שיכולים להיות בעלי משך תקופת דגירה שונה מכלל המקרים.
לסיכום, מחקר זה מספק ראיות נוספות אודות משך זמן הדגירה החציוני של נגיף הקורונה שכרגע עומד על כחמישה ימים, בדומה ל-SARS. ממצאי מחקר זה תומכים בהמלצות הקיימות למשך הבידוד או המעקב האקטיבי של אנשים שפוטנציאלית נחשפו לנגיף. יחד עם זאת, תקופות מעקב ארוכות יותר עשויות להיות מוצדקות במקרים חריגים.
