מחקרים שונים כבר הצליחו להוכיח שאנשים שמאובחנים עם היפרגליקמיה או סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מירידה קוגניטיבית או מדמנציה. עם זאת, עד כה לא הצליחו להוכיח כיצד הפרעות ברמת הסוכר בדם תורמות לשינויים מוחיים אלו.
בכדי לענות על שאלה זו, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ליברפול באנגליה החליטה לחקור לעומק מידע שנאסף מלמעלה מ-350,000 נבדקים בריאים בגילאי 40 עד 69. הם התמקדו בגורמים המשפיעים על ויסות רמות הסוכר בדם כמו רמתו של הורמון האינסולין, ואספו מידע על רמת הסוכר בדמם של הנבדקים במצבים שונים כמו בצום או לאחר ארוחה. בנוסף לכך, החוקרים בחנו מי מבין המשתתפים פיתח מחלת אלצהיימר לאורך תקופת המחקר.
את תוצאות המחקר אפשר למצוא במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. הם גילו שאנשים עם רמות סוכר גבוהות יותר בדם לאחר ארוחות, מצב שנקרא היפרגליקמיה, נמצאו בסיכון גבוה ב-69% לפתח מחלת אלצהיימר.
ד"ר אנדרו מייסון, המחבר הראשי, אמר: "ממצא זה יכול לסייע בעיצוב אסטרטגיות מניעה עתידיות, תוך הדגשת החשיבות של ניהול רמות הסוכר בדם לא רק באופן כללי, אלא במיוחד לאחר הארוחות."
בשלב הבא, החוקרים מתכננים לחזור על הניסוי תוך הגדלת אוכלוסיית המחקר כך שתכלול אנשים ממדינות שונות ובגילאים שונים. הם מאמינים שבאופן זה יוכלו להבין טוב יותר את הביולוגיה הבסיסית שעומדת מאחורי הקשר בין רמות הסוכר למחלת אלצהיימר. כמו כן, הם מקווים שתוצאות המחקר יוכלו לקדם פיתוח אמצעים לזיהוי מוקדם של אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלת אלצהיימר.
