אבנים בכליות גורמות לכאב חזק שמשבש את שגרת היום ולעיתים אף מוביל לחדר מיון. בארצות הברית, אדם אחד מתוך 11 יפתח אבנים בכליות במהלך חייו, וכמחצית מהמטופלים יחוו אירוע נוסף בהמשך. אחת ההמלצות המוכרות למניעת הישנות של אבנים הכליות היא שתייה מרובה של נוזלים, אך מחקר חדש בקנה מידה גדול מראה שהמשימה הזו קשה לביצוע בפועל הרבה יותר ממה שחשבו עד היום.
המחקר, שפורסם בכתב העת The Lancet, נערך בהובלת רשת המחקר למחלות אבני שתן ובתיאום מכון המחקר הקליני של אוניברסיטת דיוק. בניסוי השתתפו 1,658 בני נוער ומבוגרים משישה מרכזים רפואיים מרכזיים בארצות הברית, ומשך המעקב אחריהם היה שנתיים. החוקרים ביקשו לבדוק שאלה פשוטה: האם תוכנית התנהגותית מובנית יכולה לעזור לאנשים לשתות מספיק כדי למנוע חזרה של אבנים בכליות.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה טיפול רגיל וקבוצה שעברה תוכנית התנהגותית להגברת שתייה. התוכנית כללה בקבוקי מים חכמים עם בלוטות׳ שעקבו אחרי כמות השתייה, יעדים אישיים, תזכורות בהודעות טקסט, תמריצים כספיים וליווי בריאותי. היעד עבור כל משתתף חושב לפי תפוקת השתן הרגילה שלו אל מול היעד היומי של 2.5 ליטר לפחות.
הקבוצה שהשתתפה בתוכנית אכן שתתה יותר וגם תפוקת השתן הממוצעת של חבריה עלתה. אך השיפור לא היה מספיק כדי להפחית באופן משמעותי את שיעור ההישנות של אבנים סימפטומטיות בקרב כלל המשתתפים. החוקרים בדקו הפעם ישירות אם נוצרו אבנים חדשות או אם אבנים קיימות גדלו, באמצעות בדיקת סקר תקופתית ובדיקות הדמיה.
לדברי החוקרים, הקושי לעמוד ביעד שתייה גבוה לאורך זמן עשוי להסביר את שיעור ההישנות הגבוה אצל אנשים עם המחלה הכרונית הזו. הם מציינים כי יעד נוזלים אחיד כנראה אינו מתאים לכולם, מאחר שהצרכים משתנים לפי גיל, גודל גוף, אורח חיים ובריאות כללית.
