הקורונה התפשטה במהירות רבה והפכה למגיפה בקנה מידה עולמי. ההעברה של הנגיף דרך טיפות המופקות בנשימה אנושית ודרך מגע ישיר ידועה וברורה. לעומת זאת, בזמן שבישראל מתבקשים אנשים להסתובב עם מסיכות ברחוב, טרם התברר הפוטנציאל להעברה של הנגיף דרך האוויר, או בשמה המדעי – העברה באירוסולים (aerosol transfer).
מחקר בדק את אופיו האווירודינמי של נגיף הקורונה. הבדיקה נעשתה על ידי מדידת RNA נגיפי באירוסולים באזורים שונים של שני בתי חולים בווהאן במהלך התפרצות הקורונה בסין בפברואר ומארס 2020.
ריכוז ה-RNA של נגיף הקורונה בתרסיסים שנמצאו במחלקות הבידוד וחדרי המטופלים היה נמוך מאוד, אך היה גבוה יחסית באזור בתי השימוש של החולים.
רמות ה-RNAי– נגיף הקורונה הנישא באוויר ברוב השטחים הציבוריים לא היה ניתן לגילוי כלל למעט בשני איזורים המועדים לצפיפות, אולי בגלל נשאים בקהל החולים.
החוקרים מצאו כי בחלק מתחומי הבניין שנועדו לצוות הרפואי היו ריכוזים גבוהים של RNA נגיפי באוויר עם התפלגויות של גדלי אירוסולים המצביעות על שכיחות גבוהה של אירוסולים בגדלי ה-submicrometre ו/ או supermicrometre אך רמות אלו הופחתו לרמות בלתי ניתנות לגילוי לאחר יישום נהלי סניטציה קפדניים.
למרות שהחוקרים לא הצליחו לקבוע את מידת יכולת ההדבקה של עדויות הנגיף שהתגלו באזורים אלה בבתי החולים, החוקרים סבורים כי לקורונה יכול להיות פוטנציאל העברה באמצעות האוויר.
התוצאות ממחקר זה מצביעות על כך שאוורור החדרים, חלל פתוח, חיטוי הלבשת המגן ושימוש נכון וחיטוי באזורי השירותים עשויים להגביל באופן יעיל את הצטברות ריכוז הנגיף באוויר. בעתיד צריך לבחון את יכולות ההדבקה של הנגיף בהעברה דרך האוויר.
