הקטמין הפך בשנים האחרונות לסם "פנאי" פסכידלי הנצרך בין היתר כסם מסיבות על אף היותו סם מסוכן. עם זאת, מינונים נמוכים של קטמין הוכחו כבטוחים ויעילים לטיפול בהקלת כאבים. תופעות הלוואי הנפוצות עמו הן בדרך כלל תופעות קלות החולפות מהר.
במאמר שעסק במקרה מאריזונה בארה"ב מתוארת בת 69 שנחבלה מנפילה מקומת קרקע ללא דיווח על פגיעת ראש, אובדן הכרה או שימוש בחומרים. היא סבלה מכאבים עזים למרות מתן של 10 מ"ג מורפין תוך ורידי. החובשים סיפקו קטמין תוך ורידי 16 מ"ג (0.19 מ"ג / ק"ג). בהגעתה לבית החולים היא כבר היתה עירנית ומתמצאת באופן מלא. צילום רנטגן הדגים שבר בראש ובצוואר עצם ההומרוס מימין. כאביה השתפרו לאחר 4 מ"ג נוספים של מורפין ותמיכה בעזרת מתלה לזרוע.
אמנזיה מלאה לאירוע
טרם שחרורה, המטופלת פיתחה בלבול, קושי בדיבור, אמנזיה מלאה לאירוע ואמנזיה אנתרוגרדית שהתגלתה בשל שאלות חוזרות של המטופלת לגבי הסיטואציה שבה היא נמצאת.
בדיקת CT ראש ואנגיוגרם CT של ראש וצוואר של המטופלת לא הראו ממצאים חריגים וב-EEG לא נמצאה פעילות אפילפטיבית. המטופלת אושפזה להתבוננות ומצבה הנפשי השתפר בהדרגה במשך הלילה עם חזרה מלאה של הזיכרון. היא שוחררה למחרת בבוקר.
מחברי המאמר מסכמים כי קטמין במינון נמוך מהווה אפשרות טיפולית חשובה. השפעות נוירו-פסיכיאטריות מאוחרות או ממושכות עלולות להתרחש לאחר טיפול משולב בקטמין ואופיואידים. מסיבה זו, קלינאים המשתמשים בקטמין במינון נמוך צריכים להיות מודעים לסיבוך פוטנציאלי זה כיוון שהוא עלול לגרום לצורך בבדיקת אבחון נוספת ולהתארכות משך האשפוז.
