בשל העיכוב במתן החיסונים ברוב הארצות שקיבלו אותם, והופעת המוטציות המדבקות יותר של נגיף הקורונה, מומחים רבים אומרים שעל ידי הארכת הזמן בין שתי מנות החיסון, או הפחתת המינונים, ניתן לחסן אנשים רבים יותר מוקדם מבלי לוותר על יעילות החיסון – כך על פי מאמר בנושא שפורסם לאחרונה ב MEDPAGETODAY.
עם זאת, המתנגדים להם, כולל בכירי ה-FDA, סבורים שיש לדבוק בתוכנית המקורית. הראיות ליעילות של קבלת מנת חיסון יחידה אינן חזקות מספיק כדי להצדיק את עיכוב מנת החיסון השנייה, והם קובעים שגורמי בריאות הציבור צריכים להתמקד בהאצת תהליכי ההפצה ושיפור ניהול מתן החיסונים.
שני החיסונים של פייזר ומודרנה הציגו יעילות של כ -95% למניעת המחלה בניסויים קליניים כאשר חולים קיבלו שתי מנות מלאות במרווחי זמן שנקבעו על ידי חברות – 21 יום לחיסון פייזר ו- 28 יום לגרסת המודרנה. ההערכות הללו התבססו על ספירת מקרי המחלה שאובחנו החל משבעה ימים לאחר המנה השנייה. אין כמעט נתונים שאפשר להסתמך עליהם כדי להחליט אם אפשר להפחית את מספר מנות החיסון או להאריך את מרווח הזמן בין שני המנות. כשפרסמה את נתוני ניסוי שלב I, פייזר דיווחה שרמות הנוגדנים 21 יום לאחר המנה הראשונה היו שוות או גבוהות יותר מרמתם אצל חולי קורונה שבועיים אחרי שחלו. רמות אלו המשיכו לעלות שבוע לאחר מתן מנת החיסון השנייה. בתחילת הניסויים, מודרנה דיווחה שרמות הנוגדנים עלו במהירות אחרי מנת החיסון הראשונה, והיו דומות לרמות הנוגדנים אצל מחלימים מהמחלה. אולם אחרי מנת החיסון השנייה, רמת הנוגדנים עלתה משמעותית לעומת רמת הנוגדנים בדמם של מחלימים.
עם זאת, ד"ר כריס גיל, רופא למחלות זיהומיות מבוסטון, טוען כי היעילות עשויה להגיע עד 90% אחרי מנת חיסון יחידה. הוא מציין שכ -2,000 המשתתפים בניסוי של מודרנה שקיבלו זריקה אחת בלבד, הציגו יעילות של 80% עד 90% במניעת המחלה. תמיכה נוספת בעיכוב מנת החיסון השנייה הגיעה ממחקר מידול שפורסם בתחילת ינואר 2020 בכתב העת Annals of Internal Medicin שהעריך כי אסטרטגיית מינון "גמישה" עשויה למנוע 23% -29% מקרי קורונה נוספים בהשוואה לאסטרטגיה המקורית של שני מינונים במרווח של שלושה שבועות.
בעקבות ממצאים אלה, כמה מומחים סבורים שיש לשנות את אסטרטגיית החיסון בארה"ב. לדוגמא, ד"ר בוב ווצ'טר, מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, תומך בעיכוב מתן מנת החיסיון השנייה בכמה שבועות או יותר. "רק מעט מדענים טוענים שעיכוב של חודשיים במתן המנה השנייה יפגע בעוצמה או בעמידות של התגובה החיסונית. למעשה, ישנם מדענים שטוענים כי העיכוב עשוי לשפר אותם", צייץ ווצ'טר. "גם האפשרות שהחסינות תדעך בין מתן שתי המנות אינה מדאיגה, במיוחד לאור התגובה החיסונית החזקה שנראתה לאחר מתן מנה אחת. " ווצ'טר טוען שיש לתת את המנה השנייה בזמן המקורי לאוכלוסייה הפגיעה ביותר (אנשים מעל 75, בית אבות) או לחשופים ביותר (עובדי מערכת הבריאות החשופים לחולי קורונה) שכן הירידה הקטנה ביעילות החיסון כתוצאה מאסטרטגיית עיכוב המנה השנייה עשויה להיות משמעותית בקבוצות אלה.
כמה חוקרים טוענים שהופעת מוטציות מדבקות יותר של הנגיף מצדיקה את שינוי אסטרטגיית החיסונים, ולעומתם יש הטוענים ששינוי אסטרטגיית החיסון תערער את אמון הציבור בחיסון שכן אנשים רבים, כולל עובדי בריאות, כבר נמנעים מלהתחסן.
מדינות אחרות כבר שינו את האסטרטגיה שלהן. בריטניה האריכה לאחרונה את מרווחי הזמן בין מנות החיסון ל -12 שבועות, ויתכן שחלק מהמתחסנים יוכלו לקבל שתי מנות מחיסונים שונים, למרות שהממשלה הודתה שאין הוכחות לכך שניתן לערבב בין החיסונים השונים. גם סוכנות התרופות האירופית של האיחוד האירופי מתירה מרווח זמן של עד שישה שבועות בין שתי מנות החיסון.
