חרדה ודיכאון הם המצבים הנפוצים ביותר בתחום בריאות הנפש ברחבי העולם. לפי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון עשוי להיות אחת מבעיות הבריאות המובילות בעולם עד 2030.
לכן, אין זה מפתיע שחוקרים ממשיכים לחפש דרכים חדשות להפחתת ההשפעה של בעיות נפשיות במקום להמשיך להסתמך על הטיפולים והתרופות הנוכחיים.
פסיכיאטריה תזונתית היא תחום מחקר מתפתח המתייחס באופן ספציפי לתפקיד התזונה בטיפול בבעיות נפשיות. שתי השאלות העיקריות ששואלים החוקרים בנוגע לתפקיד התזונה בבריאות הנפש הן: "האם תזונה מסייעת במניעת מצבים של בריאות הנפש?" וגם "האם התערבויות תזונה מועילות לטיפול במצבים אלה?"
מניעת מחלות נפש
מספר מחקרי תצפית הראו שיש קשר בין איכות התזונה הכוללת לבין הסיכון לחלות בדיכאון. לדוגמא, סקירה אחת של 21 מחקרים מ -10 מדינות הראתה שיש קשר בין תזונה בריאה, המאופיינת בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, שמן זית, דגים, חלב דל שומן ונוגדי חמצון, וצריכה נמוכה של מזון מן החי, לבין סיכון מופחת לחלות בדיכאון.
לעומת זאת, יש קשר בין תזונה הכוללת צריכה גבוהה של בשרים אדומים ומעובדים, דגנים לא מלאים, ממתקים, מוצרי חלב עתירי שומן, חמאה ותפוחי אדמה, וצריכה נמוכה של פירות וירקות לבין עלייה משמעותית בסיכון לחלות בדיכאון.
מחקר אחר הראה תאימות בין דיאטה ים תיכונית לבין ירידה של 32% בסיכון לחלות בדיכאון.
לאחרונה, מחקר שבדק מבוגרים מעל גיל 50 מצא קשר בין רמות חרדה גבוהות לבין דיאטות עתירות שומן רווי וסוכרים.
חוקרים ציינו ממצאים דומים בקרב ילדים ובני נוער. לדוגמא, סקירה של 56 מחקרים שנערכה בשנת 2019 הראתה קשר בין צריכה גבוהה של מזונות בריאים, כגון שמן זית, דגים, אגוזים, קטניות, מוצרי חלב, פירות וירקות, לבין סיכון מופחת לדיכאון בגיל ההתבגרות.
עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שמחקרי תצפית יכולים להראות קשר, הם אינם יכולים להוכיח סיבה ותוצאה.
כמו כן, גם בניסויים מבוקרים אקראיים, קיימות מספר מגבלות בכל הנוגע למחקרי תזונה, כולל קשיים במדידה מדויקת של צריכת מזון, והחוקרים מסתמכים לעתים קרובות על דיווחי המשתתפים לגבי מה אכלו ימים, שבועות או חודשים לפני הניסוי.
טיפול במצבי בריאות הנפש
המחקר בנושא התערבות תזונתית לטיפול בבעיות נפשיות הוא תחום יחסית חדש. ניסוי SMILES היה אחד הניסויים המבוקרים האקראיים הראשונים שבדקו את תפקיד התזונה בטיפול בדיכאון. במשך 12 שבועות, 67 אנשים שסבלו מדיכאון בינוני או חמור קיבלו ייעוץ תזונתי בנוסף לטיפול הרגיל שלהם. קבוצת הביקורת קיבלה תמיכה חברתית. ההתערבות התזונתית הייתה המלצה לאכול תזונה הדומה לדיאטה הים תיכונית, שכללה ירקות, פירות, דגנים מלאים, דגים, שמן זית כתית, קטניות ואגוזים לא מעובדים, וכמויות קטנות של בשר אדום וחלב.
בסוף המחקר, החולים בקבוצת הדיאטה חוו שיפורים משמעותיים יותר בתסמיני הדיכאון, גם כשנלקחו בחשבון מסת הגוף (BMI), פעילות גופנית, ועישון. יתר על כן, מצבם של 8% מהאנשים בלבד בקבוצת הביקורת השתפר, לעומת 32% מקבוצת הדיאטה.
למרות שתוצאות אלו נראות מבטיחות, מחקר SMILES היה מחקר קטן לטווח קצר. יש צורך במחקרים גדולים יותר וארוכי טווח כדי להחיל את ממצאיו על אוכלוסייה גדולה יותר.
מחקר אחר שגייס 1,025 מבוגרים הסובלים מעודף משקל או משקל יתר ותסמיני דיכאון קלים, בדק את ההשפעה של מתן תוספי מזון וטיפול התנהגותי הקשור לתזונה על מצבם של החולים, ולא מצאו הבדל משמעותי במצב החולים בהשוואה לפלצבו לאחר 12 חודשים.
לעומת זאת, במטה-אנליזה של 16 מחקרים מבוקרים אקראיים נמצא כי התערבויות תזונתיות מפחיתות באופן משמעותי את תסמיני הדיכאון, אך לא את אלה של חרדה.
קשה להסיק מסקנות מהמחקרים הקיימים שכן סוג ההתערבות התזונתית הנחקרת השתנה מאוד בין המחקרים, ויש צורך במחקרים נוספים ארוכי טווח.
