תרופה בשם מולנופירביר molnupiravir, שפותחה במקור לטיפול בשפעת, מסתמנת כטיפול אפשרי בקורונה. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה ושפורסם לאחרונה ב- Nature, מצא כי התרופה מפחיתה באופן דרמטי את מספר חלקיקי הנגיף במודל עכבר של המחלה. התרופה הגנה מפני הידבקות בנגיף כשניתנה 12 שעות לפני החשיפה לנגיף וכל 12 שעות לאחר מכן.
התרופה כעת נמצאת בשלב של ניסויים קליניים בבני האדם והתוצאות צפויות להתקבל במרץ הקרוב. בניסויים אלה, בנוסף לבדיקת בטיחות ויעילות התרופה, תיבדק גם כמות הנגיף שחולים בקורונה משחררים לסביבה, כדי לקבוע אם התרופה מונעת ממי שנוטל אותה להדביק אחרים בנגיף.
התרופה רמדסיביר remdesivir, המזרזת את התאוששותם של מבוגרים המאושפזים במחלה ועשוי להפחית את שיעורי התמותה, היא כיום הטיפול האנטי-נגיפי היחיד שהוכח נגד קורונה. אחד היתרונות הפוטנציאליים של מולנופירביר הוא שניתן ליטול אותו דרך הפה, שכן רמדסיביר ניתנת אך ורק בזריקה. זה יקל על מתן מולנופירביר כתרופה מונעת לאנשים בסיכון גבוה, כמו קשישים בבתי אבות.
יתרון נוסף וארוך טווח יותר של מולנופירביר הוא שהתרופה עשויה להיות יעילה כנגד וריאנטים שונים של נגיף הקורונה שמקורם כנראה בעטלפים.
כדי לבדוק את היעילות של מולנופירביר נגד קורונה, החוקרים יצרו מודל חדש לחלוטין של קורונה בעכברים שעשוי להועיל לבדיקת יעילותן של תרופות אנטי-נגיפיות אחרות.
נגיפי קורונה אנושיים אינם מסוגלים להדביק תאי עכבר ולכן החוקרים צריכים לשנות גנטית את הנגיפים או את תאי העכבר כדי לייצר קולטנים המאפשרים להם לפלוש לתאים. הבעיה במודלים כאלה שהם אינם משקפים את מגוון התאים הנמצאים בריאות האדם, שם הזיהום עלול לגרום לנזק מסכן חיים.
כדי לעקוף את המגבלות הללו, החוקרים השתילו רקמת ריאה אנושית בעכברים מחוסרי מערכת חיסון כדי שלא ידחו את הרקמה הזרה. הם הצליחו להדביק את הרקמה הזאת בנגיפי קורונה אנושיים, אשר הצליחו להשתכפל ברקמת הריאה האנושית המושתלת, והנזק שנגרם לרקמה היה דומה לזה שנראה בחולי קורונה. הזיהום עורר גם תגובה דלקתית שהמאפיינת את המחלה אצל בני אדם.
כאשר החוקרים נתנו לעכברים מולנופירביר, לאחר יומיים של טיפול נרשמה הפחתה משמעותית במספר חלקיקי נגיף ברקמת הריאה לעומת עכברים שלא טופלו בתרופה.
החוקרים בדקו גם את יכולתה של מולנופירביר למנוע הידבקות. כאשר נתנו את התרופה לעכברים 12 שעות לפני החשיפה לנגיף קורונה וכל 12 שעות לאחר מכן, היא הפחיתה את ריכוז חלקיקי הנגיף פי 100,000- בהשוואה לעכברים שלא טופלו.
במחקרים קודמים של אותה קבוצת חוקרים, התרופה היתה יעילה גם נגד שני נגיפים מסוג קורונה שמקורם בעטלפים: SARS-CoV, הגורם ל- SARS ו- MERS-CoV, הגורם ל- MERS. זה מצביע על כך שהתרופה יכולה להגן מפני מגוון נגיפי קורונה של עטלפים ש"קופצים" לבני אדם.תוצאות אלו מצביעות על כך שהתרופה עשוי להיות יעילה לא רק בטיפול ובמניעת קורונה כעת, אלא גם נגד התפרצויות קורונה עתידיות.
