בעוד ש"פייזר", "מודרנה" ו"ג'ונסון אנד ג'ונסון" וחברות תרופות וחיסונים נוספות מייצרות את תרכיבי החיסון שלהן במפעלים שמתמחים בכך ומשתמשות ברכיבים יקרים וקשים להשגה – בניסוי שהחל עתה בברזיל, במקסיקו, בתאילנד ובויטנאם משתמשים בנוסחה חדשה לייצור תרכיב חיסון לנגיף הקורונה: התרכיב מיוצר בתוך ביצי תרנגולת, בדומה לדרך שבה מיוצרים מדי שנה מיליארדי מנות חיסון כנגד שפעת.
אם הניסוי יכותר בהצלחה, יותר יצרנים ייכנסו לזירת היצרניות וייוצרו הרבה יותר מנות חיסון, בכלל זה עבור מדינות עניות המתקשות לשלם בעבור החיסונים היקרים. אוניברסיטת טקסס שבה מפותח החיסון כבר אפשרה ל-80 מדינות מעוטות הכנסה בעולם להשתמש בחלבון החדש בחיסונים הזולים שהן מפתחות במעבדותיהן. קרן ביל גייטס מימנה את הניסוי.
פרופ' ג'ייסון מקללן והביולוגים פרופ' איליה פינקלשטיין ופרופ' ג'ניפר מיינארד מאוניברסיטת טקסס ייצרו בחודש שעבר 100 חלבוני ספייק במבנה חדש כאשר בכל אחד שונתה אבן בניין אחת. המדענים דיווחו שהמבנה החדש יציב וחסין יותר וכן עומד בפני חום וכימיקלים מזיקים.
בניסוי משתתפת, בין היתר, אוניברסיטת דיוק האמריקאית לחדשנות ברפואה וההערכה היא ששלב הניסוי הראשוני בתרכיב בחיסון הזה אמור להסתיים בחודש יולי. ד"ר ברוס איניס ממרכז PATH לחיסונים, ממפתחי החיסון החדש, צוטט ב"ניו יורק טייס": "אני חושב שזה חיסון ברמה עולמית".
ואני לא הבנתי למה מראש לא פנו לשיטה הותיקה הטובה והפשוטה הזאת.