דיאטת הצום לסירוגין, הדיאטה הטרנדית בשנים האחרונים, היא דיאטה המגבילה אכילת מזון לחלון זמן קבוע כל יום. לדוגמא, 8/16, שמונה שעות בהן אוכלים ושותים, ו-16 שעות בהן נמנעים מאכילה או שתייה של מאכלים ומשקאות המכילים קלוריות.
מחקר בינלאומי השווה את הפחתת הקלוריות בצום לסירוגין ובדיאטה שמגבילה את צריכת הקלוריות. תוצאותיו מצביעות על כך שצום לסירוגין אינו טוב יותר מהגבלת קלוריות לירידה במשקל ולמעשה פחות יעיל בהפחתת תכולת השומן בגוף. דיאטת הצום לסירוגין פופולרית כנראה בגלל שאנשים תופסים אותה כקלה יותר מאשר דיאטות אחרות. ממצאי מחקרים מראים כי צום לסירוגין יכול לסייע בהפחתת משקל, לחץ דם, רגישות לאינסולין וכולסטרול. אך למרות שהדיאטה בטוחה ויעילה, המחקרים שבוצעו עד כה לא הראו שהיא יותר אפקטיבית מאשר דיאטות אחרות שמגבילות את צריכת הקלוריות.
קבוצת מדענים מבריטניה, שוויץ, וטאיוואן בדקו לאחרונה את ההשפעות של דיאטת הצום לסירוגין שבה צמים יום אחד ואוכלים יום אחריו וחוזר חלילה. ממצאיהם פורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. הממצאים הראו שצום לסירוגין והגבלת קלוריות אפקטיביים בצורה דומה להורדה במשקל. עם זאת, בעוד שהירידה במשקל כתוצאה מהגבלת כמות הקלוריות נבעה בעיקר מהפחתת שומן בגוף, עבור מי שצם, רק מחצית מכלל הירידה במשקל נבעה משומן בגוף. המחצית השנייה הגיעה ממסה נטולת שומן.
במחקר השתתפו 36 מבוגרים רזים ובריאים מבריטניה. תזונתם הבסיסית ופעילותם הגופנית היו תחת פיקוח במשך 4 שבועות. לאחר מכן, הקצו את המשתתפים באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות של 12 אנשים. המשתתפים בקבוצה הראשונה, קבוצת הגבלת הקלוריות, צרכו 75% מצריכת הקלוריות הרגילה שלהם מדי יום. הקבוצה השנייה השתמשה בשתי שיטות לירידה במשקל: צום והגבלת קלוריות. הם צמו ימים שלמים לסירוגין וצרכו 150% מצריכת הקלוריות הרגילה שלהם בימי האכילה שלהם. חברי הקבוצה השלישית צמו ימים ליסרוגין וצרכו 200% מצריכת הקלוריות הרגילה שלהם בימי האכילה שלהם.
קבוצות הצום לא צרכו שום חומרים מזינים המספקים אנרגיה בתקופות הצום שלהם. זה הבטיח שההתערבויות התזונתיות שלהם היו סטנדרטיות ואפשרו מספיק זמן להפעלת פונקציות גופניות הקשורות לצום. המשתתפים עברו בדיקות מעבדה שונות לפני ואחרי ההתערבות בת 3 השבועות. החוקרים עקבו אחר רמת הדיאטה והפעילות הגופנית של המשתתפים לאורך כל הדרך והוציאו דגימות רקמת שומן מאנשים מסוימים.
אלו שעשו דיאטות עם הגבלת קלוריות אנרגיה איבדו בממוצע 1.91 ק"ג בסוף תקופת המחקר. הצמים עם הגבלת הקלוריות איבדו בממוצע 1.60 ק"ג, ואלה שצמו ללא הגבלת קלוריות איבדו בממוצע 0.52 ק"ג.
כדי להסביר את תוצאותיהם, החוקרים טוענים כי ההבדל במסת הגוף בין קבוצות הגבלת הקלוריות עשוי להיות בחלקו בגלל הפחתה בפעילות הגופנית, ואנרגיה שאבדה בשל ייצור חום אצל האנשים שצמו. החוקרים לא הבחינו בירידה בפעילות הגופנית בקרב אלו שצמו ללא הגבלת קלוריות. החוקרים ציינו גם שכל הקבוצות איבדו רמות דומות של שומן בטני, שהגוף אוגר סביב הבטן, במהלך תקופת המחקר. שומן בטני קשור לסוכרת מסוג 2 ומחלות לב.
לא היו שינויים קצרי טווח ברמות הסוכר בדם, הכולסטרול ולחץ הדם, ולא היה שינוי בביטוי הגנטי ברקמות השומן בקרב משתתפי המחקר. המחקרים סבורים שייתכן שהסיבה לכך היא שהמשתתפים לא סבלו מעודף משקל בתחילת המחקר. החוקרים ציינו שהפחתה בפעילות גופנית במהלך צום המלווה בהפחתת קלוריות עשויה להגביל את הירידה במשקל וכי על אנשים לכלול פעילות גופנית בדיאטות הצום החלופיות כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר לירידה במשקל.
הם גם מציינים שהם לא יכולה להסביר את הירידה במשקל ממסה נטולת שומן בדיאטת בצום לסירוגין, מכיוון שלא נלקחו מהנבדקים דגימות שרירי שלד. הם ציינו מגבלה נוספת, שההתערבות התזונתית נמשכה שלושה חודשים בלבד. לטענת החוקרים, ממצאי הניסוי מצביעים על כך שאין בצום לסירוגין שום דבר מיוחד בהשוואה לדיאטות סטנדרטיות יותר.
