כשהאוכל הופך לאויב: כל מה שחייבים לדעת על אלרגיות למזון

מהי אלרגיה?

אלרגיה למזון היא אחת התופעות הבריאותיות המדוברות ביותר בשנים האחרונות, והמודעות אליה היא מצילת חיים. אלרגיה למזון היא "טעות" של מערכת החיסון. המערכת, שאמורה להגן עלינו מפני חיידקים, וירוסים ופתוגנים נוספים, מזהה בטעות רכיב מסוים במזון כגורם עוין ומסוכן. בתגובה, היא משחררת חומרים כימיים הגורמים לתגובה דלקתית בגוף. התגובה הזו יכולה לנוע בין אי-נוחות קלה לבין סכנת חיים מיידית.

האלרגנים הנפוצים בישראל

אף על פי שאדם יכול לפתח אלרגיה כמעט לכל מזון, כ-90% מהתגובות האלרגיות נגרמות על ידי קבוצה מצומצמת של מזונות. בין המזונות העיקריים ניתן למנות:

1. חלב פרה: האלרגיה הנפוצה ביותר בקרב תינוקות וילדים קטנים. חשוב להבדיל בינה לבין "אי-סבילות ללקטוז" (הסבר בהמשך). התגובה בחלב פרה היא לחלבוני החלב והיא מחייבת הימנעות מוחלטת ממוצרי חלב. החדשות הטובות הן שאחוז ניכר מהילדים "מחלימים" מהאלרגיה עד גיל בית הספר.
2. בוטנים: אלרגיה לבוטנים נחשבת לאחת המסוכנות ביותר והיא פחות נוטה לחלוף. באופן מעניין, בישראל שכיחות האלרגיה לבוטנים נמוכה משמעותית בהשוואה למערב, לפי התיאוריה, ככל הנראה בשל חשיפה מוקדמת וקבועה לחטיפי בוטנים (במבה).
3. אגוזים: קבוצה זו כוללת אגוזי מלך, פקאן, קשיו, פיסטוק, שקדים ואגוזי לוז. אלרגיה לאגוזים היא לרוב עקשנית יותר. חשוב לזכור כי מי שאלרגי לסוג אחד של אגוז, נמצא בסיכון גבוה להיות אלרגי לסוגים נוספים, כך שאלרגי לאגוז מלך לרוב יהיה גם אלרגי לאגוז פקאן, ואלרגיה לאגוז קשיו לרוב הולכת עם אלרגיה גם לפיסטוק.
4. ביצים: נפוצה מאוד בקרב ילדים. האלרגיה היא לרוב לחלבון הביצה. ביצים ״מסתתרות״ במגוון עצום של מוצרים מעובדים (עוגות, רטבים, פשטידות), מה שמקשה על ההימנעות. גם כאן, ישנה מגמת החלמה עם הגיל.
5. שומשום: בישראל, "ממלכת הטחינה והחומוס", אלרגיה לשומשום היא אלרגיה שכיחה. שומשום הוא אלרגן "חמקמק" שיכול להופיע במגוון מזונות ותבלינים ולכן חובה לקרוא תוויות בקפדנות יתרה.

איך מזהים? התסמינים שחייבים להכיר

תגובה אלרגית מתרחשת בדרך כלל בתוך דקות ספורות, אך יכולה גם להגיע מעט מאוחר יותר לרוב עד שעתיים מהחשיפה, מרגע החשיפה למזון. הסימנים כוללים:

• עור: פריחה מגרדת (סרפדת/אורטיקריה), אדמומיות, נפיחות בשפתיים, בעיניים או בפנים.
• מערכת העיכול: כאבי בטן עוויתיים, הקאות ושלשולים.
• מערכת הנשימה: נזלת, שיעול, צפצופים בנשימה, קוצר נשימה.

אלרגיה יכולה להוביל למצב חירום רפואי המערב מספר מערכות בגוף ומכונה אנפילקסיס ועלול להוביל לירידה חדה בלחץ הדם, איבוד הכרה ואף מוות. הטיפול המיידי היחיד הוא הזרקת אדרנלין (באמצעות מזרק "אפיפן") ופינוי דחוף לבית החולים.

רגישות או אלרגיה? בואו נעשה סדר

רבים מתבלבלים בין שני המונחים, אך ההבדל הוא קריטי:

• אלרגיה למזון: מערבת את מערכת החיסון ועלולה להיות מסכנת חיים. הכמות הקטנה ביותר של המזון עלולה לגרום לתגובה.
• אי-סבילות למזון (רגישות): מערבת את מערכת העיכול, כמו למשל, אי-סבילות ללקטוז נובעת מחוסר באנזים המפרק את סוכר החלב. זהו מצב לא נעים הגורם לגזים וכאבי בטן, אך הוא אינו מסכן חיים בטווח זמן המיידי, ולעיתים ניתן לצרוך כמות קטנה מהמזון ללא תגובה קשה.

איך חיים עם אלרגיה?

הטיפול היעיל ביותר הוא הימנעות מוחלטת, ולכן עבור המשפחות האלרגיות, המשמעות היא "בלשות קולינרית": קריאה מדוקדקת של תוויות המזון בסופר, בירור מעמיק מול מלצרים במסעדות, והערכות מתמדת עם תחליפים מתאימים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים חדשניים של אימונותרפיה בחלק מבתי החולים, דסנסיטיזציה למזון בהם חושפים את המטופל למזון האלרגני באופן הדרגתי ומבוקר כדי להעלות את סף הרגישות. חשוב לציין כי טיפול זה נעשה אך ורק תחת השגחה רפואית צמודה.