במשך שנים פחדו לטפל בהשמנה בגיל המבוגר
בעולם הרפואה נהוג היה במשך שנים להתייחס בזהירות רבה לטיפול בהשמנה בגיל המבוגר. החשש היה ברור: אנשים מעל גיל 65 נחשבים לעיתים קרובות שבריריים יותר, סובלים ממחלות רקע מרובות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי ולעיתים גם מאבדים מסת שריר במהלך ירידה במשקל. לכן, רבים שאלו האם תרופות ממשפחת GLP-1 כמו סמגלוטייד, מתאימות באמת לאוכלוסייה המבוגרת.
כעת מגיע מחקר חדש וגדול במיוחד, המבוסס על ניתוח מעמיק של מחקרי STEP ומציג תמונה שעשויה לשנות את הגישה הרפואית לטיפול בהשמנה בגיל השלישי. התוצאות מראות כי סמגלוטייד, החומר הפעיל בתרופות אוזמפיק וויגובי, הוביל לירידה משמעותית מאוד במשקל גם בקרב מבוגרים מעל גיל 65, לצד שיפור במדדים קרדיו-מטבוליים חשובים ובפרופיל בטיחות שנמצא דומה לזה שנצפה במחקרים הרחבים יותר.
המחקר שבחן אלפי מטופלים מבוגרים
המחקר הובל על ידי פרופ' Luca Busetto מאוניברסיטת פדובה באיטליה יחד עם חוקרים נוספים, כולל חוקרי חברת נובו נורדיסק, יצרנית סמגלוטייד. החוקרים ניתחו נתונים ממספר מחקרי STEP שנחשבים לסדרת המחקרים המרכזית בעולם בתחום הטיפול התרופתי בהשמנה באמצעות סמגלוטייד.
המשתתפים במחקר היו בני 65 ומעלה עם BMI מעל 30, או מעל 27 עם מחלות נלוות הקשורות להשמנה, ללא סוכרת. כולם קיבלו גם התערבות באורח חיים, ובחלק מהמחקרים אף טיפול התנהגותי אינטנסיבי. המעקב נמשך 68 שבועות.
כבר בתחילת הנתונים ניתן להבין עד כמה מדובר באוכלוסייה רפואית מורכבת. הגיל הממוצע היה 69, המשקל הממוצע 99 קילוגרם, ה-BMI הממוצע 36.6 והיקף המותניים הממוצע 115 ס"מ. רוב המשתתפות היו נשים.
ירידה במשקל שבעבר נחשבה כמעט בלתי אפשרית
אבל הנתון המרשים באמת הגיע לאחר יותר משנה של טיפול. המשתתפים שקיבלו סמגלוטייד איבדו בממוצע 15.4% ממשקל גופם, לעומת 5.1% בלבד בקבוצת הפלצבו. מדובר בפער עצום בעל משמעות רפואית עמוקה. ירידה כזו במשקל אינה רק שינוי אסתטי. היא קשורה להפחתת סיכון למחלות לב, ירידה בדלקת כרונית, שיפור לחץ דם, שיפור פרופיל שומנים ושיפור איכות החיים והתפקוד היומיומי.
גם היקף המותניים ירד באופן משמעותי. בקבוצת הסמגלוטייד נרשמה ירידה ממוצעת של 14.3 ס"מ לעומת 6 ס"מ בלבד בפלצבו. משמעות הדבר היא הפחתה בשומן הויסרלי המסוכן, אותו שומן בטני הקשור לתחלואה קרדיו-מטבולית, לכבד שומני, לסוכרת ולדלקת מערכתית.
כמה באמת ירדו המטופלים?
אחד הנתונים החשובים ביותר במחקר היה שיעור המטופלים שהצליחו להגיע לירידות משקל גדולות במיוחד.
כשני שלישים מהמטופלים שקיבלו סמגלוטייד ירדו לפחות 10% ממשקלם. כמעט מחצית ירדו מעל 15%, וכמעט שליש איבדו מעל 20% ממשקל גופם. אלה נתונים שבעבר נחשבו כמעט בלתי אפשריים ללא ניתוח בריאטרי.
לא רק משקל: גם הלב, הסוכר והדלקת השתפרו
אך המחקר לא הסתפק רק במשקל. החוקרים בדקו גם את השינוי בקטגוריות BMI וביחס מותניים לגובה, שנחשב מדד חשוב לסיכון מטבולי.
בקרב המטופלים שקיבלו סמגלוטייד, 27% הגיעו ל-BMI נמוך מ-27, לעומת 5.5% בלבד בקבוצת הפלצבו. בנוסף, יותר מטופלים עברו מקטגוריות של השמנה קשה להשמנה קלה יותר או לעודף משקל בלבד. עבור רבים מהמטופלים מדובר למעשה בשינוי מצב רפואי שלם ולא רק בירידה במספר על המשקל.
גם המדדים המטבוליים השתפרו באופן ברור. נרשמו שיפורים בלחץ הדם, בשומני הדם, ברמות הכולסטרול, בערכי HbA1c ובמדדי דלקת כמו hs-CRP. כלומר, הטיפול לא רק הוריד משקל אלא השפיע על מנגנוני המחלה עצמם.
ומה לגבי תופעות הלוואי?
השאלה המרכזית שנותרה כמובן היא שאלת הבטיחות.
כאן התמונה מורכבת יותר אך עדיין מעודדת. שיעור תופעות הלוואי הכללי היה דומה יחסית בין הקבוצות. תופעות כמו עצירות וסחרחורת היו שכיחות יותר עם סמגלוטייד, כפי שמוכר גם ממחקרים קודמים. שיעור השברים וההיפוגליקמיה היה נמוך מאוד ופחות מאחוז אחד בכל קבוצה. עם זאת, החוקרים מציינים כי אירועים חריגים חמורים היו שכיחים יותר בקבוצת הסמגלוטייד, 19% לעומת 12.7% בפלצבו, נתון שמחייב מעקב רפואי זהיר במיוחד בגיל המבוגר.
האם אנחנו נכנסים לעידן חדש של הזדקנות בריאה?
המסר המרכזי של המחקר ברור מאוד. השמנה בגיל המבוגר אינה גזירת גורל ואינה מצב שאין לטפל בו. להפך. במדינות רבות דווקא בני 65 ומעלה מהווים כיום את קבוצת הגיל עם שיעור עודף המשקל הגבוה ביותר. המשמעות היא יותר מחלות לב, יותר מוגבלות תפקודית, יותר כאבי מפרקים, יותר כבד שומני, יותר סוכרת ויותר פגיעה באיכות החיים.
בעבר, רופאים לעיתים חששו לטפל אגרסיבית בהשמנה בגיל השלישי. כיום מתחילה להתגבש תפיסה חדשה: ירידה מבוקרת במשקל, תוך שמירה על מסת שריר, פעילות גופנית מותאמת, צריכת חלבון מספקת וליווי רפואי נכון, עשויה להיות חלק בלתי נפרד מרפואה מונעת של הזדקנות בריאה.
זהו אולי השינוי המשמעותי ביותר שמביא עמו עידן תרופות ה-GLP-1. לא רק טיפול במשקל. אלא ניסיון להשפיע על כל מסלול ההזדקנות המטבולית.
מראה מקום:
