פוסט-טראומה (PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder) היא הפרעה פסיכיאטרית המתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי משמעותי. ההפרעה שכיחה בקרב אנשים שעברו תאונות דרכים, נפגעי תקיפה מינית, נפגעי טרור, לוחמים, צוותי חירום רפואיים ואנשים שנחשפו לאסונות טבע או לאלימות קיצונית.
הגורמים לפוסט-טראומה
הגורם העיקרי ל-PTSD הוא כאמור חוויה טראומטית בה האדם חש סכנת חיים ממשית או עדות לאירוע קשה במיוחד. עם זאת, לא כל מי שחווה טראומה יפתח בהכרח PTSD, שכן המחלה קשורה גם בגורמים גנטיים, אישיותיים וסביבתיים המשפיעים על רמת הסיכון לפתח את המחלה.
התסמינים והאבחנה
האבחנה של PTSD מתבצעת בהתאם לקריטריונים של המדריך האבחוני של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, המוכר בשם ה-DSM-5, וכוללת בין היתר:
- מעורבות באירוע טראומתי, בין אם זה באופן ישיר, כצופה מהצד, או אפילו לעיתים של מכר.
- תסמיני חודרנות (Intrusion)- פלאשבקים, סיוטים וזיכרונות חודרניים מהאירוע, לעיתים בליווי תגובות פיזיולוגיות עוצמתיות.
- תסמיני הימנעות (Avoidance)- הימנעות ממקומות, אנשים או פעילויות המזכירות את הטראומה.
- שינויים שליליים במצב הרוח ובהלך חשיבה – רגשות אשם, מחשבות שליליות כרוניות, חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים וניתוק רגשי.
- תסמיני עוררות יתר (Hyperarousal) – דריכות יתר, התקפי זעם, הפרעות ריכוז והפרעות שינה.
חשוב לציין כי יש לסבול מתסמיני ההפרעה לתקופה של יותר מחודש, והיא צריכה לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד היומיומי.
טיפולים ושיטות התמודדות
הטיפול ב-PTSD משלב לרוב פסיכותרפיה ותרופות, בהתאם לחומרת המצב ולצרכים האישיים של המטופל.
טיפול פסיכותרפי עשוי לכלול בין היתר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure Therapy) שמטרתה להפחית את רמת הפחד מהזיכרונות הטראומטיים, ותרפיה קוגניטיבית המסייעת לשנות דפוסי חשיבה שליליים. בנוסף לטיפול הפסיכותרפי, הטיפול התרופתי לעיתים קרובות מהווה חלק הכרחי מהטיפול. כך למשל, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), כגון פרוזאק וציפרלקס, נמצאו יעילים בהפחתת תסמיני PTSD.
במידה ואתה סובל מההפרעה, חשוב לציין כי אבחון וטיפול מוקדמים חשובים במיוחד, גם כדי למנוע את תסמיני המחלה והקשיים הנלווים להם, וגם כדי למנוע התפתחות סיבוכים. לכן, חשוב לא להסס ולפנות לטיפול רפואי פסיכאטרי בהקדם.
