רבים מאיתנו חווים מדי פעם צרבת לאחר ארוחה דשנה או תחושה לא נעימה של קושי קל בבליעה. אלו תופעות נפוצות למדי, אך כאשר הן הופכות תכופות, מפריעות לשגרת החיים, או מלוות בתסמינים נוספים – חשוב לתת עליהן את הדעת.
מהו קושי בבליעה (דיספגיה)?
קושי בבליעה (המוכנה בשפה המקצועית "דיספגיה") הוא תחושה שמזון או נוזלים "נתקעים" בדרך מהפה אל הקיבה, או שיש צורך במאמץ מיוחד כדי להעבירם. התחושה יכולה להיות בגרון או נמוך יותר, באזור החזה.
תסמינים נפוצים הקשורים בקושי בבליעה כוללים:
- תחושת של "מזון תקוע": הרגשה שהאוכל אינו יורד כראוי, כאילו נתקע בגרון או מאחורי עצם החזה.
- כאב בזמן בליעה (אודינופגיה): תחושת כאב המופיעה בעת מעבר המזון או הנוזל.
- שיעול או חנק בזמן אכילה/שתייה: כניסה של מזון או נוזל לקנה הנשימה במקום לוושט.
- חזרה של מזון (רגורגיטציה): עלייה של מזון בלתי מעוכל חזרה לאיזור הפה.
- ירידה במשקל: כתוצאה מקושי באכילה מספקת.
- דלקות ריאה חוזרות: כתוצאה משאיפת מזון או נוזלים לריאות (אספירציה).
מהו ריפלוקס קיבתי-ושטי?
ריפלוקס (המוכנה בשפה המקצועית "GERD") הוא מצב שבו תוכן מהקיבה עולה בחזרה אל הוושט, מה שעלול לגרום לגירוי ודלקת ברירית הוושט. בעוד שריפלוקס קל וארעי הוא שכיח, ריפלוקס עלול להיות מצב רפואי כרוני שגורם לתסמינים שמפריעים ליום-יום ולסיבוכים.
הקשר בין קושי בבליעה לריפלוקס
שתי התופעות הללו קשורות לעיתים קרובות. ריפלוקס כרוני וחשיפה ממושכת של רירית הוושט לחומצת הקיבה עלולים לגרום למספר בעיות המובילות לקושי בבליעה:
- היצרות הוושט: לאורך זמן, הדלקת הכרונית עלולה לגרום להצטלקות ולהיצרות של הוושט, המקשה פיזית על מעבר מזון מוצק.
- שינויים בתנועתיות הוושט: הריפלוקס עלול לפגוע בתנועה התקינה של שרירי הוושט, הדוחפים את המזון כלפי מטה.
- ושט ע"ש ברט: שינוים בתאים המצפים של הושט , מצב טרום סרטני שיכול להתפתח לגידול ממאיר של הושט.
מנגד, גם קושי בבליעה ראשוני (שאינו נגרם מריפלוקס) עלול להחמיר תסמיני ריפלוקס.
מתי חובה לפנות לרופא/ה?
בעוד שצרבת קלה מדי פעם או תחושה חולפת וקלה של קושי בבליעה אינן דורשות בהכרח בירור, צרבת חוזרת וכרונית או קושי בבליעה שאינו חולף דורשים הערכה רפואית, במיוחד עם שני המצבים באים יחד. בנוסף, ישנם "סמיני אזהרה" המחייבים פנייה לבדיקה רפואית ללא דיחוי, שכן הם עלולים להצביע על בעיה משמעותית יותר:
- ירידה בלתי מוסברת במשקל.
- קושי משמעותי בבליעה, כאב חמור בבליעה, או קושי בבליעה שהוא קבוע ולא חולף.
- תחושה שהמזון "נתקע" לחלוטין ואינו עובר.
- הקאות (במיוחד אם הן דמיות או נראות כמו "קפה טחון").
- צואה שחורה (דמוית זפת).
- אנמיה (חוסר דם) שהתגלתה בבדיקות דם.
- תסמינים המופיעים לראשונה בגיל מבוגר (מעל 50-55).
אם אתם חווים אחד או יותר מהתסמינים שצוינו באופן קבוע, ובמיוחד אם מופיעים תסמיני אזהרה – פנו לרופא/ת לצורך הערכה ראשונית ובירור נוסף במידת הצורך. אבחון נכון הוא המפתח לטיפול יעיל ולהקלה על התסמינים.
