"בבואנו לבחור חטיף, יש לקרוא את התווית שבגב העטיפה, עליה מצוינים גם הרכיבים מהם עשוי החטיף לפי הכמויות שלהן בחטיף, בסדר יורד, כאשר הרכיב הראשון ברשימה הוא הרכיב הדומיננטי בחטיף, והרכיב האחרון הוא הרכיב שיש ממנו הכי מעט בחטיף", כך מסבירה הדיאטנית הקלינית תמר ידין, יועצת לחברת הרבלייף, ומוסיפה: "בטבלה שעל העטיפה מצוינים הערכים התזונתיים של החטיף, כך שעם מעט תשומת לב נוכל לעשות בחירה טובה וחכמה של החטיף שנאכל".
נקודות מרכזיות שצריך לשים לב אליהן בבואנו לבחור חטיף:
כמות החלבון – ככל שהחטיף יספק יותר חלבון, כך נקבל ערך תזונתי מהחטיף וגם נהיה שבעים לאורך זמן, כי חלבון, בהשוואה לפחמימה, מעודד שובע. שימו לב גם לסוג החלבון – האם זהו חלבון ממקור איכותי, כמו חלבון מהצומח, מסויה או מאפונה או חלבון פחות איכותי.
סיבים תזונתיים – סיבים תזונתיים טובים לייצוב רמות הסוכר בדם, לתחושת שובע ולתנועתיות המעיים. העדיפו חטיף שיש בו גם סיבים תזונתיים, אך הביאו בחשבון כי אין הרבה סיבים בחטיפים. הדרך לקבל את הסיבים היא מירקות ופירות, הנאכלים עם הקליפה, או מדגנים מלאים.
כמות הקלוריות – כמובן, ככל שפחות, יותר טוב. חטיפים אמנם באים בשקיות לא גדולות, אבל גם שקיות קטנות יכולות להכיל עד 450 קק"ל, אז העדיפו חטיפים דלי קלוריות. במקרים שהחטיף מכיל קלוריות רבות, נסו להחליף אותו בארוחה: שתי פרוסות לחם עם טונה במים יכולות להכיל כמות קלוריות פחותה ולהשביע הרבה יותר. נקודה נוספת למחשבה: חטיפים בדרך כלל מעוררים רעב ולכן חשוב להשתדל שהחטיף יהיה עם פחות קלוריות, כדי שנשאיר מקום לארוחה מזינה אחריו מבלי שהוספנו קלוריות רבות מדי.
כמות השומן – ככל שיש פחות שומן, עדיף. בדרך כלל כמות שומן גבוהה תתבטא גם בערך קלורי רב. שימו לב שאין בחטיף הרבה שומן רווי, שהוא בעייתי מבחינה בריאותית.
שומן טראנס – שומן טראנס הוא שומן לא טבעי הנוצר בתהליך התעשייתי ההופך את השמן הצמחי למוצק. שומן זה נמצא קשור לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ולכן מומלץ להימנע מצריכתו. העדיפו חטיפים עם כמות שומן טראנס הנמוכה מ-0.5 מ"ג ל-100 גרם חטיף.
כמות הכולסטרול – ברוב החטיפים הקיימים בשוק כבר אין כמויות כולסטרול גבוהות וברובם יהיו פחות מ-2.5 מ"ג ל-100 גרם. עם זאת, הקפידו כי לא יותר מכך.
חומרים משמרים – מוסיפים אותם כדי להאריך את חיי המדף וטריות המוצר. אלה הם אינם חומרים טבעיים ומומלץ להמעיט באכילת מוצרים שמכילים חומרים משמרים.
צבעי מאכל – מוסיפים אותם למזון כדי לשפר את הצבע של החטיף ולרוב הם אינם בריאים כלל. יש להימנע מחטיפים עם כמות גדולה של צבעי מאכל, או להעדיף חטיפים עם צבעי מאכל טבעיים.
כמות הנתרן – גם כמות הנתרן חשובה, אבל יש לזכור כי כל החטיפים עשירים מאוד בנתרן, אחרת ייפגע הטעם שלהם. ההמלצה של משרד הבריאות היא לא לעבור את 1,500 מ"ג נתרן ביום והעדיפו לפיכך חטיפים עם הרבה פחות נתרן. הבשורה הטובה היא כי לרוב מי שאוכל את החטיפים הם ילדים שאינם סובלים מעודף לחץ דם, כך שכמות הנתרן הגבוהה לא מאוד תשפיע עליהם. צאו מנקודת הנחה שבכל חטיף תהיה כמות נתרן גבוהה ולכן התמקדו בכמויות החטיפים. בכל מקרה, אין לאכול יותר משקית חטיף אחת, פעם בשבוע או לכל היותר פעמיים.
חטיף אפוי ולא מטוגן – תהליך הטיגון מוסיף לחטיף קלוריות וגם אינו בריא לכשעצמו. הטיגון לרוב נעשה בשמן עמוק וחושף אותנו לרדיקלים חופשיים – חומרים המזיקים לתאים שלנו. העדיפו תמיד חטיף מוקפץ או אפוי ולא מטוגן.
גלוטן – גלוטן הוא חלבון הנמצא בעיקר בדגנים, כגון: חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין, וחלקנו רגישים לו ברמה כזו או אחרת. אם אתם רגישים, העדיפו תמיד חטיפים ללא גלוטן.
