בניסוי ראשון מסוגו, צוות חוקרים בינלאומי בראשות מרכז ההזדקנות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה מראה כי הגבלה קלורית יכולה להאט את קצב ההזדקנות אצל מבוגרים בריאים. ההגבלה הקלורית האטה את קצב ההזדקנות שנמדד באמצעות מדידה של תהליכי הזדקנות דנ"א בדם של המשתתפים. השפעת ההתערבות על תהליכי ההזדקנות הראתה האטה של 2-3 אחוזים בקצב ההזדקנות, אשר במחקרים אחרים מתורגמת לירידה של 10-15 אחוזים בסיכון לתמותה, השפעה דומה להתערבות בהפסקת עישון. התוצאות מתפרסמות באופן מקוון בכתב העת Nature Aging.
"בתולעים, זבובים ועכברים, הגבלה קלורית יכולה להאט תהליכים ביולוגיים של הזדקנות ולהאריך את תוחלת החיים הבריאה", אומר המחבר הבכיר דניאל בלסקי, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר קולומביה מיילמן ומדען במרכז באטלר להזדקנות בקולומביה. "המחקר שלנו נועד לבדוק אם הגבלת קלוריות מאטה את ההזדקנות הביולוגית גם בבני אדם".
הניסוי המבוקר שמומן על ידי המכון הלאומי להזדקנות בארה"ב, הוא המחקר הראשון שנעשה אי פעם על ההשפעות של הגבלת קלוריות ארוכת טווח בבני אדם בריאים (ללא עודף משקל). הניסוי השווה באופן אקראי 220 גברים ונשים בריאים בשלושה מקומות בארה"ב, קבוצה עם הגבלת קלוריות של 25 אחוז וקבוצה שניזונה כרגיל במשך שנתיים.
כדי למדוד הזדקנות ביולוגית אצל משתתפי הניסוי, הצוות של בלסקי ניתח דגימות דם שנאספו ממשתתפי הניסוי בנקודת ההתחלה לפני ההתערבות ולאחר מעקב של 12 ו-24 חודשים. "בני אדם חיים זמן רב", הסביר בלסקי, "ולכן זה לא מעשי לעקוב אחריהם עד שנראה הבדלים במחלות הקשורות להזדקנות או באורך החיים. במקום זאת, אנו מסתמכים על סמנים ביולוגיים שפותחו כדי למדוד את קצב ההזדקנות ביולוגית לאורך תקופת המחקר". הצוות ניתח סימני מתילציה על דנ"א שחולצו מתאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון). סימני מתילציה של דנ"א הם ״תגים כימיים״ על רצף הדנ"א המווסתים את ביטוי הגנים, וידוע שהם משתנים עם ההזדקנות.
