היפוגאמגלובולינמיה נרכשת היא מצב רפואי המגביר את הרגישות לזיהומים ושכיח במחלות המטולוגיות, כמו לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), ומיאלומה נפוצה (MM). מחקר חדש העריך את היעילות והבטיחות של מתן נוגדנים מניעתי, אנטיביוטיקה וחיסונים בחולים עם היפוגאמגלובולינמיה למניעה מוקדמת של זיהומים. המחקר הראה כי מתן נוגדנים מניעתי הפחית את הסיכון לזיהום ב-28%, חיסונים הפחיתו את הסיכון ב-63% ואנטיביוטיקה מניעתית לא הפחיתה את הסיכון לזיהומים. בנוסף, אף אחד מאלו לא הפחית את הסיכון לתמותה מכל הסיבות, ומנגד, מתן נוגדנים מניעתי ואנטיביוטיקה הגבירו את הסיכון של החולה לסבול מתופעות לוואי.
היפוגאמאגלובולינמיה נרכשת היא תופעה שכיחה בקרב חולים עם ממאירויות המשפיעות על תאי חיסון מסוג B, כגון לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) ומיאלומה נפוצה (MM). היפוגאמאגלובולינמיה היא מצב של חסר בחלבון בשם גאמא-גלובולין בדם וכיוון שגאמא-גלובולין מורכב בעיקר מנוגדנים, המיוצרים על ידי תאי חיסון מסוג B, מצב זה מגביר את הרגישות לזיהומים.
הרגישות המוגברת לזיהומים בחולים אלו יכולה להיות קשורה להיפוגאמאגלובולינמיה, לפגיעה במערכת החיסון עקב הטיפול במחלות או לשניהם. לכן, אסטרטגיות להפחתת זיהומים חשובות עבור איכות החיים והפחתת התמותה בחולים אלה. טיפולים המשמשים בדרך כלל למניעת זיהום בחולים עם דיכוי חיסוני כוללים מתן נוגדנים מניעתי, אנטיביוטיקה וחיסונים, אך ההשפעות היחסיות של גישות אלה על מניעת זיהומים אינן ברורות, וקשה להעריך אותה לאור השונות הרבה בקליניקה ובאופי הטיפולים.
המחקר בחן את תוצאותיהם של מספר מחקרים בנושא, ביניהם 8 שהעריכו מתן נוגדנים, 5 שהעריכו מתן אנטיביוטיקה, 7 שהעריכו חיסונים ו-1 שהשווה בין אנטיביוטיקה למתן נוגדנים. ניסויים רבים היו קטנים ולכן לא היו מספיק חזקים להערכה של תוצאות קליניות משמעותיות, ולכן תוצאותיהם לא נכללו במחקר. החוקרים סיכמו את תוצאות המחקר: "לסיכום, מתן נוגדנים מניעתי וחיסון החולים, אך לא אנטיביוטיקה מניעתית, עשויים להפחית את הסיכון לזיהומים בחולים עם לוקמיה לימפוציטית כרונית, לימפומה שאינה הודג׳קין ומיאלומה נפוצה".
החוקרים הוסיפו כי "עם זאת, יש לפרש ממצאים אלה בזהירות בגלל מספר החולים הנמוך במחקרים שנבדקו, והיעדר נתונים רלוונטיים מהשנים האחרונות". מחברי המחקר ציינו כי יש לפרש את הממצאים בזהירות, בהתחשב בכך שקיים סיכון גבוה להטיה במחקרים עליהם התבסס המחקר. הם הוסיפו כי יש צורך ברור בניסויים איכותיים ועדכניים על מנת לקבוע את היעילות של גישות שונות למניעת זיהום – "מחקרים עתידיים צריכים להשוות בין התערבויות שונות, במיוחד השוואה בין מתן נוגדנים מניעתי לעומת אנטיביוטיקה, יחד עם דיווחים על עלות-תועלת ודיווחים של המטופלים על תוצאות הטיפול". לדבריהם, בהתחשב בשוני בין ההנחיות הבינלאומיות לטיפול בחולים אלה, העלייה בביקוש העולמי לטיפולים אלו, העלות הגבוה של טיפול בנוגדנים וחששות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, יש צורך בראיות נוספות כדי לבסס אסטרטגיות למניעת זיהומים.
