כשילדים עם אוטיזם מתבוננים בפנים, האותות החשמליים במוחם שקשורים לעיבוד פנים מובחנים פחות מאשר אצל ילדים ללא אוטיזם, ומה שמעניין הוא שההבדל מתחיל מוקדם יותר מהשלב שבו התמקדו מחקרים רבים בעבר.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Mental Health על ידי צוות בהובלת ג׳יימס מקפרטלנד מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל השתמש בנתונים של 399 ילדים, חלקם עם אוטיזם וחלקם בלי, שחולקו לקבוצות גיל של 6-7, 8-9 ו-10-11.
הילדים צפו בתמונות של פנים, של פנים הפוכות ושל בתים, ובמקביל נרשמה פעילות המוח שלהם ב-EEG, בדיקה המתעדת פעילות חשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת. לדברי החוקרים, רוב מחקרי ה-EEG עד היום הוגבלו לאזורים מסוימים בלבד במוח. הפעם נותחו האותות מכל 128 האלקטרודות, ובעזרת למידת מכונה ניסו החוקרים לחזות לפי דפוס הפעילות במה הילד מסתכל.
אצל ילדים ללא אוטיזם היה קל יותר לקבוע אם הם מסתכלים על פנים. בקבוצה זו גם השתפרה היכולת לחזות במה המשתתפים מסתכלים ככל שגילם עלה. אצל הילדים עם אוטיזם מגמה כזו לא נצפתה.
מחקרים קודמים התמקדו רבות באות המכונה N170, שינוי בפעילות המוח המופיע כ-170 אלפיות השנייה אחרי שרואים פנים. בניתוח הנוכחי נמצא שההבדלים בעיבוד הפנים מתחילים עוד לפני שהאות הזה מופיע. לפי החוקרים, הדבר מרמז שההבדלים קשורים למאפיינים התפתחותיים בסיסיים של אוטיזם.
מקפרטלנד מתאר את העבודה כ״צעד ראשון לקראת סמן ביולוגי חדש״, כלומר מדד ביולוגי שאפשר למדוד ושעשוי לשמש בעתיד לפיתוח שיטות אבחון טובות יותר. לפי החוקרים, נדרש מחקר נוסף לפני שאפשר יהיה להשתמש בממצאים ברפואה הקלינית. הם מוסיפים שהבנה טובה יותר של התהליך עשויה לסייע בפיתוח תמיכה שתעזור לילדים עם אוטיזם לפענח רגשות בפנים.
