על עור האדם ובתוך המעיים חיים חיידקים, פטריות ונגיפים. המיקרוביום של העור אינו גורם למחלות והוא מועיל לגוף בדרך כלל. קהילות המיקרוביום על העור יכולות להיות קבועות או להתקיים עליו באופן זמני. העור הוא האיבר הגדול ביותר של הגוף, והוא משמש מחסום מגן מפני הסביבה החיצונית. המיקרוביום של העור מקיים אינטראקציה עם המערכת החיסונית של הגוף ועלול להשפיע על תפקודה, ומערכת החיסון מווסתת את הרכבו של מיקרוביום העור.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת PLOS One זיהה מסלולים מטבוליים חיידקיים הקשורים להזדקנות העור. הבנה טובה יותר של התהליכים המולקולריים המניעים את הזדקנות העור עשויים לסייע בפיתוח טיפולים יעילים למאבק בהזדקנות העור.
הזדקנות מובילה לשינויים במבנה ובתפקוד העור, כתוצאה מגורמים פנימיים כמו שינויים הורמונליים או מטבוליים, וגם כתוצאה מגורמים חיצוניים כמו עישון, חשיפה לאור השמש וטמפרטורה, שגורמים לתהליכים חיסוניים המשפיעים על מבנה העור והתחדשותו. במהלך ההזדקנות, העור מתאפיין בקמטים מוגברים, ירידה בגמישות, וריפוי פצעים איטי יותר. שינויים במיקרוביום של העור יכולים לנבוע גם מירידה בייצור הסבום, החומר השמנוני המגן על העור, וכן מירידה בתכולת המים בעור וחוסר תפקוד חיסוני.
חוקרים מהולנד ערכו מחקר שמטרתו להבין את הקשר בין התהליכים התאיים של הגוף והמטבוליזם המשותף לתאי הגוף ולמיקרוביום המעורבים בהזדקנות העור. הם השתמשו בטכניקות ריצוף גנומי כדי להעריך את השינויים בחיידקי העור הנגרמים על ידי הזדקנות. טכניקות אלה מאפשרות זיהוי חיידקים ברמת המין והזן, ושחזור המסלולים המטבוליים הגנטיים והתפקודיים של החיידקים על העור.
מחקרים קודמים הוכיחו כי המיקרוביום של העור של כל בני האדם מכיל באופן עקבי מינים מסוימים של חיידקי סטפילוקוקוס, קוטיבקטריום, קורינבקטריום ואסינטובקטר. עם זאת, גיל, אזור גוף, מין ומיקום גיאוגרפי משפיעים על הרכב המיקרוביום של העור.
החוקרים קודם כל חיפשו ספרות מדעית קיימת כדי לזהות מסלולים ביולוגיים נפוצים בין בני אדם וחיידקי עור הקשורים להזדקנות עור. לאחר מכן, הם השתמשו בבדיקות רצף RNA ריבוזומי מדגימות שנלקחו מעור הלחיים של משתתפות בניסוי עם שינויים שונים בעור הקשורים לגיל, כדי לאשר את השינויים בהרכב המיקרוביום של העור שנראו במחקרים נבחרים.
הצוות לקח דגימות מעור של 25 משתתפות בריאות ממוצא אירופאי בבלגיה, שחולקו לקבוצות גיל 20-28 ו-59-68. במחקר לא נכללו אנשים עם בעיות עור כמו אקנה, אקזמה, פסוריאזיס, וגם לא השתתפו נשים שנוטלות תרופות עור, או מעשנות. גם נשים שנוהגות להשתזף או לשתות יותר מ-3 כוסות אלכוהול ביום לא שותפו במחקר.
החוקרים גילו שמסלולים מטבוליים חיידקיים שהיו קשורים להזדקנות העור היו קשורים לייצור של סרמידים, שהם שומנים המרכיבים את מחסום העור הטבעי, וכן חומצות שומן ופיגמנטציה. החוקרים גם מצאו אילו אנזימים של החיידקים מעורבים בשינויים חלבוניים הקשורים להזדקנות העור. שינויי חלבון אלה, שנקראים גליקציה של חלבון, מתרחשים כאשר סוכרים נקשרים לחלבונים כגון קולגן ואלסטין. הצטברות של גליקציה של קולגן ואלסטין עלולה לגרום לאובדן גמישות העור ולצניחה שלו.
המחקר סייע להבין כיצד החיידקים ונוכחותם משפיעים על העור ועל התהליכים המטבוליים המשפיעים על ההזדקנות. עם זאת, מגבלה אחת של המחקר היא גודלו הקטן והיעדר הגיוון, מה שעלול להגביל את יכולת ההכללה של ממצאיו. התוצאות עשויות לשמש בסיס למחקרים עתידיים המבקשים לשפר את הבנתנו את יחסי הגומלין של תהליכים מולקולריים והמיקרוביום בהזדקנות העור.
כלומר פעילות המיקרוביום שהמחקר גילה הוא לכוון שלילי , ולא נמצאו חיידקים שמועילים לעור . מעניין אם רמה נמוכה יותר של מיקורביום שמושגת על ידי היגיינה, או פעולות חיטוי, מעכבת את הזדקנות העור.