אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית נגרמת בדרך כלל מסיבוכים שונים הפוגעים בזרימת הדם אל השליה ואל היילוד. נכון לעכשיו, הטיפול היחיד במצב זה הוא טיפול בהיפותרמיה שמטרתו להוריד את טמפרטורת הגוף של התינוק, ובכך להפחית את קצב חילוף החומרים ואת התהליך הדלקתי במוח. חוקרים אמריקאים מבית הספר לרפואה ומבית החולים לילדים בקליבלנד הראו שטיפול זה לבדו אינו יעיל להפיכת ההשפעות של הנזק המוחי הנוצר, וכי יעד טיפולי אחר עשוי להיות יעיל יותר. המחקר פורסם ב-12 לפברואר 2022 בכתב העת Pediatric Research.
במהלך ההתפתחות המוחית של התינוק, תהליכים רבים מסתמכים על תפקודם של חומרים שונים בשם ׳רפסודות ליפידים׳ (Lipid Rafts). חומרים אלו הינם רכיבים שומניים, השייכים לקרומי התאים, הפועלים כשליחים לחיבור בין חלבונים שונים ובכך משפיעים על התנהגות התא. צוות המחקר האמין שמכיוון שרפסודות הליפידים ממלאות תפקיד קריטי בהתפתחות המוח, הן עשויות גם לתרום להבנת הנזק המוחי הבלתי הפיך שנגרם על ידי אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית. החוקרים בחנו את החומרים האלו במודלים של חולדות, ומצאו כי יש עלייה באחוזים של חלבון מסוים שעלול להגביר את התהליך הדלקתי בתאי המוח.
״שיעור החלבון ברפסודות הליפידים עלה פי שבעה במקרים מסוימים. שינויים אלה נמשכו גם לאחר הטיפול בהיפותרמיה. אותה עלייה בשיעור חלבון זה ברפסודות הליפידים התרחשה גם כאשר המודלים המחקריים לא טופלו בהיפותרמיה, מה שמראה שהטיפול ההיפותרמי לבדו לא הצליח להפוך את הנזק המוחי שנוצר״ אמרה מנהלת המחקר ד״ר סינתיה ברר, מרצה בבית הספר לרפואה ומנהלת מחלקת הילודים בבית החולים בקליבלנד. החוקרים מוסיפים כי אסטרטגיית התערבות אפשרית אחרת אותה ניתן לבדוק במחקר יכולה להיות תזונתית. הם מציעים כי ניתן להתמקד באופן ספציפי ברכיב תזונתי בשם כולין, אשר ממלא תפקיד מפתח בהתפתחות המוח וברפסודות שומנים.
