השתלת רחם היא שיטה יעילה ובטוחה לטיפול באי-פוריות כאשר חסר רחם מתפקד. זו המסקנה מהמחקר המלא הראשון בעולם על השתלת רחם, שנערך באוניברסיטת גטבורג. המחקר, שפורסם בכתב העת Fertility and Sterility, בחן השתלת רחם מתורמות חיות. בראש הניתוחים עמד מאטס ברנסטרום, פרופסור למיילדות וגינקולוגיה באקדמיית סהלגרנסקה, אוניברסיטת גטבורג, ורופא ראשי בבית החולים האוניברסיטאי סהלגרנסקה.
לאחר שבע מתוך תשע ההשתלות במחקר, החלו הנשים טיפולי הפריה חוץ-גופית – IVF. בקבוצה זו של שבע נשים, שש (86%) נכנסו להריון וילדו. לשלושה מהן היו שני ילדים כל אחת, מה שהופך את המספר הכולל של התינוקות לתשעה.
מבחינת מה שמכונה "שיעור ההריון הקליני", המחקר מראה תוצאות טובות גם כן בהפריה חוץ גופית. ההסתברות להריון עבור כל עובר בודד שהוחזר לרחם מושתל הייתה 33%, מה שלא שונה משיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית באופן כללי.
בריאות טובה בטווח הארוך
"זהו המחקר המלא הראשון שנעשה, והתוצאות עולות על הציפיות הן מבחינת שיעור ההריונות הקליני והן של שיעור הלידות החיות המצטבר", אומר ברנסטרום. "המחקר מראה גם תוצאות בריאותיות חיוביות: הילדים שנולדו עד היום נשארים בריאים והבריאות ארוכת הטווח של התורמות והמקבלות היא בדרך כלל טובה גם כן".
המחקר הזה בעיקר מעלה שאלות אתיות קשות בנוגע להתגברות הסכנות של סחר באיברים. האפשרות שנשים חסרות כל במדינות נכשלות יהפכו למאגר של רחמים עבור נשות המערב השבע, צריכה להדיר שינה מכל רופא. שאלות אתיות במקרים כגון אלו צריכות לעמוד בראש השיקולים המחקריים הרבה מעל לשיקולי יתכנות מבצעית-רפואית. ככל שהטכנולוגיה הרפואית מעמידה לרשותנו אפשרויות שעד כה נראו דמיוניות, חזקה עלינו להעלות את האתיקה המקצועית בראש מעינינו