לאחרונה התפשטה בישראל מחלת הלישמניאזיס, המוכרת יותר בשמה "שושנת יריחו". המחלה התפשטה מהנגב ואזור ים המלח ליו"ש ולגליל התחתון. רבים מהנפגעים במחלה הם חיילים המשרתים באזורים הללו ולכן המחלה מטרידה מאוד את מערכת הרפואה הצבאית. עבודת מחקר חדשה בבר אילן נועדה למצוא דרך יעילה לנטרל את הטפיל הגורם למחלה ואת מנגנוני הפעילות שלו.
במרכז המחקר לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים (BINA) באוניברסיטת בר אילן נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים תרופה בצורת קרם לטיפול יעיל בלישמניאזיס, מחלה שמחולל טפיל חד תאי, לישמניה. המאכסנים שלו הם שפני סלע, בעל חיים מוגן בישראל, והוא מועבר מהם לבני אדם בעקיצת זבוב החול, הדומה לעקיצת יתוש. נקבת זבוב החול זקוקה לדם של הנעקץ עבור הביצים שלה.
"שושנת יריחו" נפוצה באזורים טרופיים וסוב-טרופיים על פי הערכה, כ-550 מיליון בני אדם בעולם נחשפים לטפיל מחולל המחלה. בין ארבעה מיליון ל-12 מיליון חולים וזקוקים לאשפוז ובין 20 ל-50 אלף מתים מהמחלה מדי שנה. בישראל נחשפים למחלה מאות אנשים מדי שנה.
כיבים עוריים במחלת שושנת יריחו. אילוסטרציה
לא רק בני אדם נפגעים מהמחלה אלא גם כלבים, עכברים וחולדות. הטיפול במחלה מחייב לא פעם אשפוז, ויש לו תופעות לוואי קשות כיוון שהתרופות הניתנות למטופלים הן ברמת רעילות גבוהה. המחלה מופיעה כנגע עורי בגוונים אדום עז וסגול המתפשט במהירות. במקרים רבים, הנגע הופך לכיב צלקתי מלווה בכאב המחייב התערבות כירורגית. כיום ידוע שהטפיל משגשג ומתרבה במהירות בטחול ובכבד של הנדבק.
סימני המחלה
לישמניאזיס של העור היא הצורה הנפוצה של המחלה בישראל. סימני המחלה – כיבים בעור, מופיעים במקום העקיצה, בדרך כלל באזורים החשופים של הגוף: גפיים ופנים. תקופת הדגירה נמשכת שבועיים עד מספר חודשים. משך תקופת הדגירה תלוי במין הטפיל ובתגובה האימונולוגית של האדם להדבקה. הנגעים, שהם קטנים בהתחלה, גדלים עד שנהפכים לכיבים שבדרך כלל נרפאים מעצמם לאחר מספר חודשים (עד 24 חודשים). נגעי לישמניאזיס של העור יחלפו ברוב המקרים גם ללא התערבות תרופתית. נגעים הנגרמים ע"י הטפיל לישמניה מייג'ור יחלימו ברובם תוך 6-12 חודשים, ואלו הנגרמים ע"י לישמניה טרופיקה יחלימו ברוב המקרים תוך 24 חודשים. לישמניאזיס של העור, המצויה בארץ, אינה גורמת לתמותה.
לישמניאזיס של האיברים הפנימיים היא מחלה קשה המחייבת טיפול רפואי. במחלה זו, הטפילים פוגעים בעיקר בכבד ובטחול. כתוצאה מצמצום פעילות מח העצם והרס תאי הטחול, המחלה גורמת לאנמיה, לויקופניה וטרומבוציטופניה ומופיעים זיהומים משניים ונטייה לדימום. Post-kala-azar dermal leishmaniasis – PKDL הוא סיבוך עורי שכיח של לישמניאזיס של האיברים הפנימיים אשר מתרחש במהלך או לאחר קבלת טיפול. PKDL מתאפיין בהופעת כתמים בהירים המתמזגים לכתמים לא סדירים שמתפתחים לקשרירים ורודים אדמנתיים, בעיקר באזור הפנים, הכתפיים והמפרקים.
באתר מרכז BINA דווח בהרחבה על הפיתוח החדשני, אם כי הוא עדיין לא נבחן על בני אדם אלא על חיות מעבדה. את התכשיר מפתחים פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית מנהל למחקר בבר אילן, יחד עם פרופ' ז'ן-פול (משה) ללוש. לדבריהם, להתפשטות הטפיל ליו"ש תרמה בנייה מואצת ונרחבת ביהודה ושומרון שכללה פיצוץ סלעים – בית גידול לשפני הסלע.
במעבדה לננוטכנולוגיה יצרו החוקרים ננו-חלקיקים מבוססי תחמוצת ברזל שפני השטח שלהם נקשרים לפולימר, פוליתילנימין (Polyethylenimine). במבחנה התברר שחומר הננו הזה חודר היטב לליזוזום lysosome – אברון עיכול תאי של הטפיל. בתוך פחות מ-20 דקות מחדירת הרכב חומרים זה, הלילוזום מתפוצץ והטפיל מושמד. בניסוי עלה שבדרך קטילה זאת לא נגרמים נזקים לתאים אחרים. השימוש בתרכובת הביא לירידה של 90% ברמות הטפילות ללא סכנת רעילות.
התכשיר שפותח הוגש להליכי אישור במשרד הבריאות. מאחר שהחומר התרופתי יהיה קרמי, הוא יהיה הרכיב הפעיל המרכזי במשחה למריחה על פני אזור העור הנגוע ועל פי הערכה, דרך התערבותית זאת תמנע כאב.
