במחקר ארוך טווח, חסר תקדים מסוגו ובהיקפו, בחנו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב את הקשר בין סביבה ירוקה, שהיא קרוב לוודאי רוויה בצמחייה, לתמותת חולי לב כליליים לאחר ניתוח מעקפים, שהוא ארוע טראומטי מההיבט הפיזי ומההיבט הנפשי כאחד. המחקר, שבוצע בקרב אלפי חולים שמתגוררים בכל רחבי מדינת ישראל ועקב אחריהם לאורך שנים ארוכות, מצא כי ההישרדות של חולי לב מנותחי מעקפים שגרים באזורים ירוקים משמעותית גדולה יותר מאלה שסביבת מגוריהם נטולת ירק.
המחקר נערך על ידי הדוקטורנטית מאיה שדה בהנחייתן של פרופ' רחלי דנקנר מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ופרופ' אלכסנדרה צ'ודנובסקי מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. כמו כן השתתפו: ניר פולמן מביה"ס ע"ש פורטר, נירית אגאי וארנונה זיו ממכון גרטנר לחקר האפידמיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה, ופרופ' מייקל בראואר מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה. המחקר בוצע בתמיכת הקרן לבריאות וסביבה והקרן הישראלית למדע, ופורסם בכתב העת היוקרתי Epidemiology.
פרופ' דנקנר: "המחקר הנוכחי התבסס על מאגר נתונים שבנינו במכון גרטנר לפני כ-20 שנה עבור מחקר אחר: 3,128 חולי לב שעברו ניתוח מעקפים בשבעה מרכזיים רפואיים בישראל, מחיפה עד באר שבע, בין השנים 2007-2004. באמצעות נתונים ממשרד הפנים מצאנו ש-1,442 (46%) מהם נפטרו מסיבות מגוונות עד שנת 2021. כעת ביקשנו לבחון עד כמה (אם בכלל) קשורה תוחלת החיים של חולי הלב לאחר הניתוח לכמות הצמחייה הירוקה בסביבת מגוריהם."
לצורך המחקר הצליבו החוקרות בין נתוני כתובת המגורים של החולים לבין נתונים מלווייני לאנדסאט של נאס"א המצלמים את כדור הארץ ומסוגלים לאתר את הצבע הירוק ברזולוציה גבוהה מאוד ובטווח של עד 30X30 מטר מכתובת המגורים – המאפשרת זיהוי צמחייה גם בתוך אזורים עירוניים.
החוקרות בדקו במדויק את כמות הירוק ברדיוס עד 300 מ' סביב כתובתו של כל אחד מהחולים, והציבו נתון זה מול מועדי הפטירה או השרידות של החולים, לאורך 14 שנה ממועד הניתוח. הם ביצעו ניתוח סטטיסטי מפורט של הנתונים, כולל תקנון למגוון משתנים: גיל, מין, מוצא אתני, מצב סוציואקונומי, הסיבה לאשפוז (ניתוח אלקטיבי, אלקטיבי למחצה, או חירום) מגורים בפריפריה/מרכז, זיהום אוויר, ומרחק מגורים מהים התיכון. כ-90% ממשתתפי המחקר התגוררו באזורים עירוניים, 80% במישור החוף מהמרכז עד חיפה, 15% באזור ירושלים, ו-5% באזור באר שבע.
מאיה שדה: "חילקנו את כתובות המגורים של החולים לשלוש קבוצות, על פי כמות הצמחייה בסביבתן, ומצאנו קשר סטטיסטי מובהק בין סביבה ירוקה לבין ההישרדות של החולים – כלומר כמה שנים הם חיו לאחר הניתוח. התוצאות העלו כי במהלך 12 השנים שלאחר הניתוח, הסיכון לתמותה של מי שחי בסביבה ירוקה מאוד היה נמוך בממוצע ב-7% לעומת מי שחי בסביבה נטולת ירוק. עוד מצאנו כי הקשר המיטיב מובהק יותר בקרב נשים, שהיוו 23% מהמדגם, והיו מבוגרות יותר בעת הניתוח (בנות 69.5 בממוצע) בהשוואה לגברים (63.8 שנים)."
החוקרות מסכמות: "במחקר זה בדקנו שרידות של חולי לב כליליים לאחר ניתוח מעקפים, ומצאנו שמגורים בסביבה ירוקה קשורים להישרדות טובה יותר. אנחנו משערים שיש לכך מגוון סיבות: בסביבה ירוקה אנשים נושמים אוויר נקי יותר ועוסקים יותר בפעילות גופנית, האווירה רגועה, ואיכות החיים טובה יותר. יתכן שממצאי המחקר רלוונטיים במיוחד בתקופה הנוכחית בישראל: הם מרמזים כי חשיפה לסביבה ירוקה עשויה להוות גורם מסייע להחלמה מטראומה."
